כל שהוא ספק בכור ירעה עד שיפול בו מום ויאכל לבעליו ואם תפשו הכהן אין מוציאים אותו מידו ואוכל אותו במומו (וע"ל סי' שט"ו דקי"ל דמוציאין אותו מיד כהן):
