תלמוד ירושלמי בבא בתרא פרק א הלכה א

משנה: השותפין שרצו לעשות מחיצה בחצר בונין את הכותל באמצע. מקום שנהגו לבנות גויל גזית כפיסין ולבינים בונים הכל כמנהג המדינה. בגויל זה נותן שלשה טפחים וזה נותן שלשה טפחים. בגזית זה נותן טפחיים ומחצה וזה נותן טפחיים ומחצה. בכפיסין זה נותן טפחיים וזה נותן טפחיים. בלבינים זה נותן טפח ומחצה וזה נותן טפח ומחצה. לפיכך אם נפל הכותל המקום והאבנים של שניהן. הלכה: השותפין שרצו לעשות מחיצה כול׳. היך תנינן תמן. אין חולקין את החצר עד שיהא ארבע אמות לזה וארבע אמות לזה. אמרי. תמן בשאין שניהן רוצין. ברם הכא בששניהן רוצין. ואפילו תימר הכא בשאין שניהן רוצין. רצה זה כופין לזה. רצה זה כופין לזה. אמר רבי יוחנן. כופין בחצירות ואין כופין בגגות. רבי נסה סבר מימר. בחצר שהיא למעלה מן הגג. אבל גג שהוא למעלה מן החצר כופין. רבי יוחנן סבר מימר. בחצר שהיא למעלה מן הגג כופין. אבל גג שהוא למעלה מן החצר אין כופין.