תלמוד ירושלמי בבא בתרא פרק ג הלכה ד
משנה: כל חזקה שאין עמה טענה אינה חזקה. כיצד אמר לו מה אתה עושה בתוך שלי. שלא אמר לי אדם דבר מעולם אינה חזקה. אתה מכרתה לי אתה נתתה לי מתנה הרי זו חזקה. והבא משום ירושה אינו צריך טענה. הלכה: כל חזקה שאין עמה טענה כול׳. וצריך חזקה. תמן תנינן. מודה רבי יהושע באומר לחבירו. שדה זו כול׳. כהדא. ראובן אוכל שדה בחזקת שהיא שלו והביא שמעון עדים שמת אביו מתוכה. מפקין לה מראובן ויהבין לשמעון. אלא הלך ראובן והביא עדים שלא מת אביו מתוכה. אמר רב נחמן בר יעקב. אנא אפיקתיה מראובן אנא מחזרנה ליה. רב אמר. כשנתתה על פי בית דין נתתה. מיכן והילך המוציא מחבירו עליו הראייה. מי מודיע. אמר רבי בא. עידי מיתה מודיעין. הגע עצמך שאין העדים יודעין. אמר רבי יוסי. לעולם השדה בחזקת בעליה. מיכן והילך המוציא מחבירו עליו הראייה.
