תלמוד ירושלמי בבא בתרא פרק ד הלכה א
משנה: המוכר את הבית לא מכר את היציע ואף על פי שהיא פתוחה לתוכו ולא את החדר שלפנים ממנו ולא את הגג בזמן שיש לו מעקה גבוה עשרה טפחים. רבי יהודה אומר אם יש לו צורת פתח אף על פי שאינו גבוה עשרה טפחים אינו מכור. הלכה: המוכר את הבית כול׳. רבי נחום בשם רבי חייה בר בא. והוא שיהא בה ארבע על ארבע על רום עשרה. ובלבד במקורה ובמגופף. אמר לון רבי זירא. כל הדין פירושא הפרש לכון רבי חייה בר בא. ולא את הגג בזמן שיש לו מעקה גבוה עשרה טפחים. סוף דבר מעקה. היו אחורי בתים מקיפין אותו היו שם עמודים וכלונסיות על גביהן. נישמעינה מהדא. רבי יהודה אומר אם יש לו צורת פתח אף על פי שאינו גבוה עשרה טפחים אינו מכור. אמרין. והוא שיש שם מעקה גבוה עשרה טפחים.