תלמוד ירושלמי בבא בתרא פרק ט הלכה א

משנה: מי שמת והניח בנים ובנות בזמן שהנכסים מרובין הבנים יירשו והבנות ייזונו. הנכסים ממועטין הבנות ייזונו והבנים ישאלו על הפתחים. אדמון אומר בשביל שאני זכר הפסדתי. אמר רבן גמליאל רואה אני את דברי אדמון. הלכה: מי שמת והניח בנים ובנות כול׳. כיני מתניתא. הבנות יזונו והבנים (ישאלו) [יסחרו] על הפתחים. רב ירמיה בשם רב. והוא שיהא שם לאילו [ולאלו] מזונות שנים עשר חודש. שמואל אמר. זו דברי רבן גמליאל ברבי. אבל דברי חכמים. עד שיבגורו או עד שינשאו. ואית בה לקולא ואית בה לחומרא. פעמים שסמוכין לבגר ופעמים שרחוקות מן הבגר. בעון קומי רבי חייה בר ווה. איך שמעתנה מרבי יוחנן. אמר לון. אנא לא שמעית מיניה הדא מילתא אלא מה דנתן בר הושעיה בעא קומי רבי יוחנן. היה שם לאילו ולאילו מזון י̇ב̇ חודש ונתמעטו נכסין. אמר ליה. הואיל והתחילו בהיתר התחילו. רבי חנינה ורבי מנא. חד אמר. והוא שיהא שם בסוף מזון י̇ב̇ חודש. וחרנה אמר. אפילו מתחילה. לא היה שם לאילו ולאילו מזון י̇ב̇ חודש והותירו יש שם מזון לאילו ולאילו י̇ב̇ חודש. אמר רבי אמי בבלייא. נישמעינה מהדא. אם עמדו יתומין ומכרו שלהן מכרו. כל שכן אם הותירו יחלקו. היה שם לאילו ולאילו מזון י̇ב̇ חודש ואלמנה לזון. מהו שיאמרו בנים לבנות. כלום אין לכם אלא מזון י̇ב̇ חודש. אמר רבי אבדומי. נישמעינה מהדא. אם אמרו היתומים. הרי אנו מעלין ניכסי אבינו יותר דינר. אין שומעין להן. רב חסדא בעי. היה שם לאילו ולאילו מזון י̇ב̇ חודש ואלמנה לזון. מהו שיאמרו בנים לבנות. אין לכם אלא מזון י̇ב̇ חודש. ודא דתימר. והוא שיהא שם לאילו ולאילו מזון י̇ב̇ חודש. חוץ מכתובת אשה חוץ ממזונות אלמנה חוץ מפרנסת בנות חוץ ממלוה בשטר חוץ ממלוה בעדים חוץ מקבורתה. אלמנה ובנות שתים שוות אלמנה ובנים שניהן שוין. אין אלמנה דוחה לבנות ולא בנות דוחות לאלמנה. פעמים שאלמנה דוחה לבנות על ידי בנים. כשם שהאלמנה דוחה לבנות על ידי בנים כך תדחה אלמנה לבנים. אמר. ראויה היא לתבוע ולאבד מזונותיה. כהדא ארמלתיה דרבי שובתי הות מבזבזה בניכסיה. אתון בנוי קרבון לרבי לעזר. אמר לון. ומה ניעביד לכון ואינון עמא שטייא. מי נחתון אמרון אמרו לכתובה מה נעביד. אמר לון. איתחמון זבנון מן ניכסי ואתייא ותבעת פרנא ולית לה מזונין. בתר יומין אתת וקריבת לרבי לעזר. אמרה ליה. יבא עלי אם אמרתי להן דבר. ומה ניעביד ומכת פרושין נגעו בה. רב חננאל בשם [רב] רבי זעירא בשם אבא בר ירמיה. שני דברים אמר חנן והלכה כמותו. שבעה דברים אמר אדמון ואין הלכה כמותו. רבי בא בר זבדא בשם רבי יצחק בן חקולה. כל מקום ששנינו אמר רבן גמליאל. רואה אני את דברי אדמון הלכה כאדמון. שמואל אמר. זכין לעברים. רבי לעזר אמר. אין זכין לעוברין. מתניתא פליגא על רבי לעזר. גר שמת וביזבזו ישראל את נכסיו ונודע שיש לו בן או שהיתה אשתו מעוברת כולן חייבין להחזיר. החזירו ואחר כך מת הבן או שהפילה אשתו. המחזיק באחרונה זכה. בראשונה זכה אי לא. פתר לה משום ייאוש ואפילו כשמואל לית הוא פליגא. או אפילו באחרונה לא יזכה. עוד הוא משום ייאוש.