תלמוד ירושלמי בבא מציעא פרק ב הלכה א
משנה: אילו מציאות שלו ואילו חייב להכריז. אילו מציאות שלו מצא פירות מפוזרין מעות מפוזרות כריכות ברשות הרבים ועיגולי דבילה ככרות של נחתום מחרוזות של דגים וחתיכות של בשר וגיזי צמר הבאות ממדינתן ואניצי פשתן ולשונות של ארגמן הרי אילו שלו. הלכה: אילו מציאות שלו כול׳. מניין לייאוש בעלין מן התורה. רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יהוצדק. כן תעשה לחמורו וגו׳. את שאבוד לו ומצוי לך את חייב להכריז. ואת שאינו אבוד לו ומצוי לך אין את חייב להכריז. יצא ייאוש בעלים שאבוד ממנו ומכל אדם. תני. מצא כריכות ברשות הרבים אינו חייב להכריז. ברשות היחיד חייב להכריז. אלומות בין ברשות הרבים בין ברשות היחיד חייב להכריז. עיגולי דבילה. הדא דתימר באילין עיגולייא רברביא. ברם באילין זעירייא דאתיין מבצרה חייב להכריז משום סימני מקום. חתיכות שלבשר ובתוכן ככר אחת או כוליה אחת חייב להכריז. מחרוזות שלדגים ובתוכן ירק אחד או לכיס אחד חייב להכריז.
