תלמוד ירושלמי בבא מציעא פרק ג הלכה ה
משנה: המפקיד פירות אצל חבירו הרי זה יוציא לו חסרונות. לחטין ולאורז תשעת חצאי קבין לכור. לשעורין ולדוחן תשעת קבין לכור. לכוסמין ולזרע פשתן שלש סאין לכור הכל לפי המידה הכל לפי הזמן. אמר רבי יוחנן בן נורי וכי מה איכפת להן לעכברין והלא אוכלות בין מהרבה ובין מקמעא. אלא אינו מוציא לו אלא כור אחד בלבד. רבי יהודה אומר אם היתה מדה מרובה אינו מוציא לו חסרונות מפני שהן מותירות. יוציא לו שתות ליין. רבי יהודה אומר חומש. יוציא לו שלשת לוגין שמן למאה לוג ומחצה שמרים לוג ומחצה בלע. אם היה שמן מזוקק אינו מוציא לו שמרים. אם היו קנקנים ישנות אינו מוציא לו בלע. רבי יהודה אומר אף המוכר שמן מזוקק לחבירו כל ימות השנה הרי זה מקבל עליו לוג ומחצה שמרים למאה. הלכה: המפקיד פירות אצל חבירו כול׳. אמר רבי אמי. בשעת הגורן שנו. תמן אמרין. אילין עכברייא רשיעיא כד חמיין פירי סגין קריין לחביריהון ואכלין עמהון. אמר רבי יוחנן. אובדות הן מתפזרות הן. יוציא לו שתות ליין. רבי יהודה אומר חומש. אמר רב אושעיה. בשלא אמר לו. שמן מזוקק אני מעמיד לך כל השנה. אבל אם אמר לו כן חייב להעמיד לו שמן מזוקק.
