תלמוד ירושלמי בבא מציעא פרק ח הלכה א
משנה: השואל את הפרה ושאל בעליה עמה. שאל את הפרה ושכר בעליה עמה. שאל את הבעלין או שכרן ולאחר כך שאל את הפרה ומתה פטור שנאמר אם בעליו עמו לא ישלם. אבל שאל את הפרה ואחר כך שאל את הבעלין או שכרן ומתה חייב שנאמר אם בעליו אין עמו שלם ישלם. הלכה: השואל את הפרה כול׳. אמר רבי אילא. ממשמע שנאמר שלם ישלם אין אנו יודעין אם בעליו עמו לא ישלם. מה תלמוד לומר בעליו אין עמו שלם ישלם. אלא מכיון ששאל הפרה ולא שאל בעלה עמה אף על פי שהבעלין חורשין על גבה ומתה חייב. אבל שאל את הפרה ואחר כך שאל בעלה או שכרן ומתה חייב. אמר רבי לא. ממשמע שנאמר אם בעליו עמו לא ישלם איני יודע שאם אין בעליו עמו שלם ישלם. ומה תלמוד לומר בעליו עמו לא ישלם. אלא מכיון ששאל את הפרה ושכר בעלה עמה אף על פי שהבעלים חורשין במקום אחר ומתה פטור.
