תלמוד ירושלמי בבא מציעא פרק י הלכה א
משנה: הבית והעלייה של שנים שנפלו שניהן חולקין בעצים ובאבנים ובעפר. רואין אילו אבנים הראויות להשתבר. היה אחד מהן מכיר מקצת אבניו נוטלן ועולות לו מן החשבון. הלכה: הבית והעלייה שלשנים שנפלו כול׳. תני. נכמר כתנור העליונות ראויות לישבר. נפל לחוץ התחתונות ראויות לישבר. היה האחד מכיר מקצת אבניו נוטלן ועולות לו מן החשבון. אמר רבי הושעיה. זאת אומרת ששולטת היד מצד אחד. תמן תנינן. מאה טבל מאה חולין נוטל מאה ואחת. מאה טבל ומאה מעשר נוטל מאה ואחת. אמר רבי יוסי. אם אומר את נוטל מאה אני אומר כל חולין עליו בידו ונמצאו אילו בטיבלן. אלא נוטל מאה ואחת כדי להפריש תרומה ותרומת מעשר מן הטבל. אילין תקועייא. רבי זעירא. אמר ארעיה. זקיק את מטעינני. רבי לא. אמר עילאי. בנאי אמרין. תרויהון אילין יסודייא. ודא מסייעה למאן דאמר בנאי. היתה חורבתו סמוכה לכותל חצר חבירו לא יאמר לו. הריני מייסד עמך כותל חצירי ועולה. אלא מייסד עמו מלמטה ועולה. היתה על גבי שיחין או על גבי מערות אינו נזקק לו כלום. אמר רבי יוסי בירבי בון. תיפתר כגון אילין דרייא דבישן דלא יכיל ארעייא באני עד דבני עילייא.
