תלמוד ירושלמי ביצה פרק ג הלכה ד

משנה: בכור שנפל לבור רבי יהודה אומר ירד המומחה ויראה אם יש בו מום יעלה וישחוט. ואם לאו לא ישחוט. רבי שמעון אומר כל שאין מומו נכר מערב יום טוב אין זה מן המוכן: הלכה: מחלפה שיטתיה דרבי יודה. דתנינן תמן. רבי יהודה אומר. אם לא היתה נבילה מערב שבת. אסורה. לפי שאינה מן המוכן. והכא הוא אמר הכין. רבי יודה כדעתיה. דרבי יודה אמר. אין המומחה תורה. רבי חונה בשם רבי אבא. דרבי יודה היא. דרבי יודה עבד ראיית בכור כראיית טריפה. כמה דאת אמר תמן. רואין את הטרפה ביום טוב. ודכוותה. רואין את הבכור ביום טוב. רבי יודן בעי. דמאי מדבריהם. וראיית טריפה מדבריהן. כמה דאת אמר. רואין את הטרפה ביום טוב. ודכוותה. מפרישין את הדמאי ביום טוב. רבי אבהו בשם רבי יוסי בן חנינה. כל שמומו ניכר מערב יום טוב ולא התירו מומחה אלא ביום טוב אין זה מן המוכן. והא תני. עגל [בכור] שנולד מן הטריפה ביום טוב מותר. אמר רב חסדא. תיפתר שעבר המומחה וראהו. אתא עובדא קומי רבי אימי וסבר מימר. רבי יודה ורבי שמעון הלכה כרבי יודה. אייתי רב הושעיה מתניתה דבר קפרה מדרומא ותנא. וחכמים אומרים. כל שמומו ניכר מערב יום טוב ולא התירו מומחה אלא ביום טוב אין זה מן המוכן. וקיבלה וחזר ביה. אותו ואת בנו שנפלו לבור. רבי ליעזר אומר. יעלה את הראשון על מנת לשחוט. וישחוט. והשיני עושין לו פרנסה במקומו שלא ימות. רבי יהושע אומר. יעלה את הראשון על מנת לשחוט. ולא ישחוט. ויערים ויעלה את השיני. אף על פי שלא חישב לשחוט אחד מהן מותר. רבי בון בר חייה בעי. מחלפה שיטתיה דרבי ליעזר. תמן הוא אמר. מותר להערים. והכא הוא אמר. אסור להערים. תמן משום בל ייראה ובל ימצא. והכא מה אית לך. מחלפה שיטתיה דרבי יושוע. תמן הוא אמר. אסור להערים. והכא הוא אמר. מותר להערים. אמר רבי אידי. כאן שבות. וכאן חייב חטאת. אמר רבי יוסה בירבי בון. הכא כדי לחוס על ניכסיהן של ישראל. תמן מה אית לך. רבי יצחק ורבי יאשיה. חד כהדין וחד כהדין.