תלמוד ירושלמי ביצה פרק ג הלכה ו

משנה: אין נמנין על הבהמה בתחליה ביום טוב אבל נימנין עליה מערב יום טוב ושוחטין ומחלקין ביניהן. רבי יהודה אומר שוקל אדם בשר כנגד הכלי או כנגד הקופיץ. וחכמים אומרים אין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר: הלכה: הא להוסיף מוסיפין. היו חמשה נעשין עשרה. תני. לא יאמר אדם לחבירו. הרי אני עמך בסלע. הרי אני עמך בשקל. אבל אומר הוא לו. הרי אני עומד למחצה לשליש ולרביע. רבי חייה רבה ורבי שמעון ברבי שקלו מנה כנגד מנה בבכור. במה דברים אמורים. בחול. הא ביום טוב אסור. על שם אין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר. רב אבון רב יהודה בשם שמואל. אפילו לתלותו בכף מאזנים מפני העכברים אסור. אמר רבי יוסה בירבי בון. לא מטעם הזה. אלא בגין דתנינן. רבי יהודה אומר. שוקל אדם בשר כנגד הכלי או כנגד הקופיס. וחכמים אומרים אין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר. הא תנייא קדמייא סבר מימר משגיחין. הא לתלותו בכף מאזניים מפני העכברים מותר. תני. רבן שמעון בן גמליאל אומר. אף מפייס הוא אדם את עצמו בליטרא. לידע מה הגיע לו. כהדא רבי מנא זבן חרובין דשמיטה. אתא שאל לרבי חזקיה. אמר ליה. נהגין רבנן כהדא דרבן שמעון בן גמליאל. תני. הטבח לא יהא שוקל בידו ומניח. שידו כליטרא היא. אבל חותך הוא בסכין ונותן לזה ולזה. תני. אין מרגילין ביום טוב. ולא בחול בבכור ולא בפסולי המוקדשין. אמר רבי אבון. שלא יהא כעובד בו עבודה בחייו. אמר רבי יוסטא בר שונם. גזרו עליהן שלא ירעו אותן עדרים עדרים. אמר רבי מנא. כל עמא מודיי מינפוח שרי. למיחבוט. רבי חייה רבה ורבי שמעון ברבי. חד אמר. אסור. וחורנה אמר. מותר. אמר רבי יוסי בירבי בון. כל עמא מודיי למיחבוט אסור. למינפוח. רבי חייה רבה ורבי שמעון ברבי. חד אמר. אסור. וחורנה אמר. מותר.