תלמוד ירושלמי ביצה פרק ג הלכה ח

משנה: אומר אדם לחנוני מלא לי כלי זה אבל לא במידה. רבי יהודה אומר אם היה כלי של מידה לא ימלאנו. מעשה בשאול בן בטנית שהיה ממלא את מדותיו מערב יום טוב ונותנן ללקוחות ביום טוב. אבא שאול אומר במועד עושה כן. וחכמים אומרים אף ב‍חול עושה כן מפני מיצוי המידות. הלכה: רב חונה אמר. או חסר או יתר. רבי לעזר אמר לזעורה בר חמא. מלי לי ההן מנא. ולמחר אנן מכילין ליה. תני. מעשה ברבי לעזר בירבי צדוק ואבא שאול בן בטנית שהיו חנוונים בירושלם. והיו ממלין מידותיהן מערב יום טוב. ונותנין אותן ללקוחות ביום טוב. רבי חנניה בן עקביה אומר. אף בחולו שלמועד היו עושין כן מפני מיצוי המידות. אף הוא כינס שלש מאות חביות. וחבירו כינס שלש מאות חביות. אמרו להן חכמים. לא הייתם צריכין לעשות כן. אלא הואיל והחמרתם על עצמכם. יעשה בהן צורכי ציבור. פעם אחת חלה. ונכנסו רבותינו לבקרו. אמר לון. אתון חמון הדא ימינא דהוות מכילה בקושטא. אמר רבי חנינה. מאן דאמר דרחמנא וותרן. יתוותרון בני מעוי אלא מאריך רוחיה וגבי דידיה. אמר רבי אחא. כתיב וסביביו נשערה מאד. מדקדק עמהן כחוד שערה. אמר רבי יוסה בירבי בון. לא מטעם הזה. אלא ונורא על כל סביביו. מוראו על הקרובים יותר מן הרחוקים.