תלמוד ירושלמי ביצה פרק ה הלכה ז
משנה: מי שהיו פירותיו בעיר אחרת ועירבו בני אותה חעיר לבוא אצלו לא יביאו לו מפירותיו. ואם עירב הוא הרי פרותיו כמוהו: הלכה: רב ושמואל. חד אמר. כרגלי המפקיד. וחורנה אמר. כרגלי מי שהיו מופקדין אצלו (הן) [כן]. מתניתה פליגה על מאן דאמר. כרגלי מי שהן מופקדין אצלו הן. דתנינן. מי שהיו פירותיו בעיר אחרת ועירבו בני אותה העיר לבוא אצלו. לא יביאו לו מפירותיו. אין תימר. כרגלי מי שהיו מופקדין אצלו הם. יביאו לו מפירותיו. אמר רבי יודן. תיפתר שהיה מפתח ביד הבעלים. או שלא מסרו להן רשותו מבעוד יום. ויי דא אמר דא. מי שזימן אצלו אורחים לא יוליכו בידם מנות אלא אם כן זיכה להן אחר במנותיהם מערב יום טוב. מכיון שזיכה להן אחר במנותיהן לא כרגלי מי שהיו מופקדין אצלו הן.
