תלמוד ירושלמי ברכות פרק א הלכה ב

משנה: מאימתי קורין את שמע בשחרית משיכיר בין תכלת ללבן. רבי אליעזר אומר בין תכלת לכרתן. (וגומרה) עד הנץ החמה. ורבי יהושע אומר עד שלש שעות שכן דרך (בני) מלכים לעמוד בשלש שעות. הקורא מכאן ואילך לא הפסיד כאדם שהוא קורא בתורה. הלכה: [כיני] מתניתא בין תכלת שבה ללבן שבה. ומה טעמון דרבנן וראיתם אותו מן הסמוך לו. ומה טעמיה דרבי אליעזר וראיתם אותו כדי שיהא ניכר בין הצבועין. תני בשם רבי מאיר וראיתם אותה אין כתיב כאן אלא וראיתם אותו. מגיד שכל המקיים מצות ציצית כאילו מקבל פני שכינה. מגיד שהתכלת דומה לים. והים דומה לעשבים. ועשבים דומין לרקיע. ורקיע דומה לכסא הכבוד. והכסא דומה לספיר דכתיב ואראה והנה על הרקיע אשר על ראש הכרוב כאבן ספיר כמראה דמות כסא. אחרים אומרים וראיתם אותו כדי שיהא אדם רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו. רב חסדא אמר כהדא דאחרים. מה אנן קיימין אם רגיל אפילו רחיק כמן חכים ליה. ואם בשאינו רגיל אפילו קרוב ליה לא חכים ליה. אלא כן אנן קיימין ברגיל ושאינו רגיל. בההוא דאזיל ליה לאכסניא ואתי לקיצין. אית תניי תני בין זאב לכלב בין חמור לערוד. ואית תניי תני כדי שיהא אדם רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו. הוא בעי מימר מן דמר בין זאב לכלב בין חמור לערוד כמן דמר בין תכלת לכרתן. ומן דמר כדי שיהא אדם רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו. כמן דמר בין תכלת ללבן. אבל אמרו מצוותה עם הנץ החמה כדי שיסמוך גאולה לתפילה ונמצא מתפלל ביום. אמר רבי זעירא ואנא אמרית טעמא יראוך עם שמש. אמר מר עוקבא הוותיקין היו משכימין וקורין אותה כדי שיסמכו לה תפילתן עם הנץ החמה. תני אמר רבי יודה מעשה שהייתי מהלך בדרך אחרי רבי אלעזר בן עזריה ואחרי רבי עקיבה והיו עסוקין במצות והגיע עונת קרית שמע והייתי סבור שמא נתייאשו מקרית שמע וקריתי ושניתי ואחר כך התחילו הם. וכבר היתה החמה על ראשי ההרים. עד הנץ החמה. רבי זבדיה בריה דרבי יעקב בר זבדי בשם רבי יונה כדי שתהא החמה מטפטפת על ראשי ההרים. רבי יהושע אומר עד שלש שעות. רבי אידי ורב המנונא ורב אדא בר [אחוא] בשם רב הלכה כרבי יהושע בשוכח. רבי הונא אמר תרין אמוראין חד אמר בשוכח. מגיב ליה חבריה וכי יש הלכה בשוכח. כך היא הלכה. ולמה אמרו בשוכח כדי שיהא אדם מזרז בעצמו לקרותה בעונתה. תמן תנינן מפסיקין לקרית שמע ואין מפסיקין לתפילה. אמר רבי אחא קרית שמע דבר תורה. תפילה אינה דבר תורה. אמר רבי בא קרית שמע זמנה קבוע. תפילה אין זמנה קבוע. אמר רבי יוסי קרית שמע אינה צריכה כונה. תפילה צריכה כוונה. אמר רבי מני קשייתה קומוי רבי יוסי ואפילו תימר קרית שמע אינה צריכה כוונה שלשה פסוקין הראשונים צריכין כוונה. מן גו דאינון צבחר מיכוין. רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יוחי כגון אנו שעוסקין בתלמוד תורה אפילו לקרית שמע אין אנו מפסיקין. רבי יוחנן אמרה על גרמיה כגון אנו שאין אנו עסוקין בתלמוד תורה ואפילו לתפילה אנו מפסיקין. דין כדעתיה ודין כדעתיה. רבי יוחנן כדעתיה דרבי יוחנן אומר וולואי שמתפלל אדם כל היום. למה שאין תפילה מפסדת. רבי שמעון בן יוחי כדעתיה דרבי שמעון בן יוחי אמר אילו הוינא קאים על טורא דסיני בשעתא דאיתיהיבת תורה לישראל הוינא מתבעי קומוי רחמנא דיתברי לבר נשא תרין פומין חד דהוה לעי באוריתא וחד דעביד ליה כל צורכיה. חזר ומר ומה אין חד הוא לית עלמא יכיל קאים ביה מן דילטוריא דיליה. אילו הוו תרין על אחת כמה וכמה. אמר רבי יוסי קומוי רבי ירמיה אתיא דרבי יוחנן כרבי חנינא בן עקביה דתני כותבי ספרים תפילין ומזוזות מפסיקין לקרית שמע ואין מפסיקין לתפילה. רבי חנינא בן עקביה אומר כשם שמפסיקין לקרית שמע כך מפסיקין לתפילה ולתפילין ולשאר כל מצוותיה של תורה. ולא מודי רבי שמעון בן יוחי שמפסיקין לעשות סוכה ולעשות לולב. ולית ליה לרבי שמעון בן יוחי הלמד על מנת לעשות ולא הלמד שלא לעשות. שהלמד שלא לעשות נוח לו שלא נברא. ואמר רבי יוחנן הלמד שלא לעשות נוח לו אילו נהפכה שיליתו על פניו ולא יצא לעולם. טעמא דרבי שמעון בן יוחי זהו שינון וזה שינון ואין מבטל שינון מפני שינון. והא תנינן הקורא מיכן ואילך לא הפסיד כאדם שהוא קורא בתורה. הא בעונתה חביבה מדברי תורה. היא היא. אמר רבי יודן רבי שמעון בן יוחי על ידי שהיה תדיר בדברי תורה לפיכך אינה חביבה יותר מדברי תורה. אמר רבי אבא מרי לא תנינן אלא כאדם שהוא קורא בתורה. הא בעונתה כמשנה היא. רבי שמעון בן יוחי כדעתיה דרבי שמעון בן יוחי אמר העוסק במקרא מדה שאינה מדה. ורבנן עבדי מקרא כמשנה.