תלמוד ירושלמי ברכות פרק ד הלכה ג

משנה: רבן גמליאל אומר בכל יום אדם מתפלל שמונה עשרה. ורבי יהושע אומר מעין שמונה עשרה. רבי עקיבה אומר אם שגורה תפילתו בפיו מתפלל שמונה עשרה ואם לאו מעין שמונה עשרה. הלכה: ולמה שמונה עשרה. רבי יהושע בן לוי אומר כנגד שמונה עשר מזמורות שכתוב מראשו של תילים עד יענך יי ביום צרה. אם יאמר לך תשע עשרה הן אמור לו למה רגשו גוים לית הוא מינון. מיכן אמרו המתפלל ולא נענה צריך תענית. אמר רבי מנא רמז לתלמיד חכם שאדם צריך לומר לרבו תשמע תפילתך. אמר רבי סימון כנגד שמונה עשרה חוליות שבשדרה שבשעה שאדם עומד ומתפלל צריך לשוח בכולן. מה טעם כל עצמותי תאמרנה יי מי כמוך. אמר רבי לוי כנגד שמונה עשרה הזכרות שכתוב בהבו ליי בני אלים. אמר רבי חונה אם יאמר לך אדם שבע עשרה אינון. אמור לו של מינין כבר קבעו חכמים ביבנה. התיב רבי אלעזר בי רבי יוסי קומי רבי יוסי והכתיב אל הכבוד הרעים. אמר ליה והתני כולל של מינים ושל פושעים במכניע זידים. ושל זקינים ושל גרים במבטח לצדיקים ושל דוד בבונה ירושלים. אית לך מספקא לכל חדא וחדא מינהון אדכרה. רבי חנינא בשם רבי פינחס כנגד שמונה עשרה פעמים שאבות כתובין בתורה. אברהם יצחק יעקב. אם יאמר לך אדם תשע עשרה הן אמור לו והנה יי נצב עליו לית הוא מינהון. אם יאמר לך אדם שבע עשרה הן אמור לו ויקרא בהם שמי ושם אבותי אברהם ויצחק מינון. רבי שמואל בר נחמני בשם רבי יוחנן כנגד שמונה עשרה ציוויין שכתב בפרשת משכן שיני. אמר רבי חייא בר ווא ובלבד מן ואתו אהליאב בן אחיסמך עד סופיה דסיפרא. שבע של שבת מניין. אמר רבי יצחק כנגד שבעה קולות שכתוב בהבו ליי בני אלים. אמר רבי יודן ענתוריא כנגד שבעה אזכרות שכתוב במזמור שיר ליום השבת. תשע של ראש השנה מניין. אמר רבי אבא קרטיגניא כנגד תשע אזכרות שכתוב בפרשת חנה. וכתיב בסופה יי ידין אפסי ארץ. עשרים וארבעה של תעניות מניין. רבי חלבו ורבי שמואל בר רב נחמן תרויהון אמרין כנגד עשרים וארבעה פעמים שכתוב בפרשה של שלמה רינה ותפילה ותחינה. רבי זעירא בשם רב ירמיה יחיד בתענית ציבור צריך להזכיר מעין המאורע. איכן הוא אומרה בין גואל ישראל לרופא חולים. ומהו אומר ענינו יי ענינו בעת ובעונה הזאת כי בצרה גדולה אנחנו אל תסתר פניך ממנו ואל תתעלם מתחינתנו כי אתה יי עונה בעת צרה פודה ומציל בכל עת מצוקה ויצעקו אל יי בצר להם ממצוקותיהם יוציאם. ברוך אתה יי עונה בעת צרה. רבי יניי [ברבי] ישמעאל בשם בית רבי יניי אומר בשומע תפילה. רבי יונה בשם רב אפילו יחיד שגזר תענית על עצמו צריך להזכיר מעין המאורע. איכן הוא אומרה. רבי זעירא בשם רב הונא כלילו שבת וכיומו. אמר רבי מני אנא דלא בדקתה אין כהדא דרב ירמיה. אין כהדא דרבי ינאי [ברבי ישמעאל] סלקית לסדרה ושמעית רב חונה בשם רב אפילו יחיד שגזר על עצמו תענית צריך להזכיר מעין המאורע. התיב רבי יוסי והא מתניתא פליגא. בכל יום אדם מתפלל שמונה עשרה במוצאי שבת ובמוצאי יום הכיפורים ובמוצאי תענית ציבור. מן מה דמר רבי יוסי מתניתא פליגא. הוה כן איתתבת בין גואל ישראל לרופא חולים. אמר רבי אחא בר יצחק בשם רבי [הונא רבא] דציפורין יחיד בתשעה באב צריך להזכיר מעין המאורע. מהו אומר. רחם יי אלהינו ברחמיך הרבים ובחסדיך הנאמנים עלינו ועל עמך ישראל ועל ירושלם עירך ועל ציון משכן כבודך ועל העיר האבילה והחריבה וההרוסה והשוממה הנתונה ביד זרים הרמוסה ביד עריצים ויירשוה לגיונות ויחללוה עובדי פסילים ולישראל עמך נתתה נחלה ולזרע ישורון ירושה הורשתה כי באש היצתה ובאש אתה עתיד לבנותה כאמור ואני אהיה לה נאם יי חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה. רבי אבדימא דציפורין בעא קומי רבי מנא איכן אומרה. אמר לו ואדיין אין את לזו. כל דבר שהוא לבא אומרה בעבודה. וכל דבר שהוא לשעבר אומרה בהודאה. ומתניתא אמרה ונותן הודאה לשעבר וצועק לעתיד לבוא. אי זו היא שבע מעין שמונה עשרה. רב אמר סוף כל ברכה וברכה. ושמואל אמר ראש כל ברכה וברכה. אית תניי תני שבע מעין שמונה עשרה. ואית תניי תני שמונה עשרה מעין שמונה עשרה. מאן דמר שבע מעין שמונה עשרה מסייע לשמואל ומאן דמר שמונה עשרה מעין שמונה עשרה מסייעא לרב. רבי זעורא שלח לרבי נחום גבי רבי יניי בירבי ישמעאל אמר ליה אי זו היא שבע מעין שמונה עשרה דשמואל. אמר ליה הבינינו רצה תשובתינו סלח לנו גואלינו רפא חליינו ברך שנותינו. אמר רבי חגיי אם היו גשמים אומרים [בגשמי] ברכה. אם היו טללים אומרים בטללי ברכה. כי מפוזרים אתה מקבץ ותועים עליך לשפוט ועל הרשעים תשית ידך וישמחו כל חוסי בך בבניין עירך ובחידוש בית מקדשך ובצמח דוד עבדך כי טרם נקרא אתה תענה כאמור והיה טרם יקראו ואני אענה עוד הם מדברים ואני אשמע ברוך אתה יי שומע תפילה. ואומר שלש ברכות ראשונות ושלש אחרונות. ואומר ברוך יי כי שמע קול תחנוני.