תלמוד ירושלמי ברכות פרק ד הלכה ה

משנה: היה רוכב על החמור ירד ואם אינו יכול לירד יחזיר את פניו ואם אינו יכול להחזיר את פניו יכוין את לבו כנגד בית קדשי הקדשים. היה רוכב בספינה או באסדא יכוין את לבו כנגד בית קדשי הקדשים. הלכה: תני היה רכוב על החמור אם יש לו מי לאחוז בחמורו. יורד ומתפלל למטן. ואם לאו מתפלל במקומו. רבי אומר בין כך ובין כך מתפלל במקומו שכך לבו מיושב. רבי יודה בן פזי בשם רבי יהושע בן לוי הלכה כרבי. אמר רבי יעקב בר אחא תניי תמן לכל הרוחות אין מחזירין חוץ מרוח מזרחית. אמר רבי יוסי בר אבון בתחילה אחוריהם אל היכל יי ופניהם קדמה והמה משתחויתם קדמה לשמש. תני סומא ומי שאינו יכול לכוין את הרוחות הרי אילו מתפללין כלפי למעלן שנאמר והתפללו אל יי. העומדים ומתפללין בחוצה לארץ הופכין את פניהן כלפי ארץ ישראל. ומה טעם והתפללו אליך דרך [ארצם] אשר נתת לאבותם. העומדין ומתפללין בארץ ישראל הופכין את פניהן כלפי ירושלים. ומה טעם והתפללו אליך דרך העיר אשר בחרת בה. העומדים ומתפללין בירושלם הופכין פניהן כלפי הר הבית. שנאמר והבית אשר בניתי לשמך. העומדים ומתפללין בהר הבית הופכין פניהן כלפי בית קדשי הקדשים. ומה טעם והתפללו אל המקום הזה ואתה תשמע אל מכון שבתך אל השמים ושמעת וסלחת. נמצאו העומדין בצפון פניהן לדרום. העומדין לדרום פניהם לצפון. העומדים במזרח פניהן למערב. למערב פניהן למזרח. נמצאו כל ישראל מתפללין אל מקום אחד. הדא היא דכתיב כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים. אמר רבי יהושע בן לוי הוא ההיכל לפני לפנים. היכל שכל הפנים פונין לו. עד כדון בביניינו. בחורבנו מניין. אמר רבי אבון בנוי לתלפיות. תל שכל הפיות מתפללין עליו. בברכה בקרית שמע ובתפילה. בברכה בונה ירושלים. בתפילה אלהי דוד ובונה ירושלים. בקרית שמע פורש סוכת שלום עלינו ועל עמו ישראל [מנחם ציון ובונה] ירושלים. כתוב אחד אומר אלך ואשובה אל מקומי. וכתוב אחר אומר והיו עיני ולבי שם כל הימים. הא כיצד פניו למעלה ועיניו ולבו למטה. ואם לאו יכוין את לבו כנגד בית קדש הקדשים. לאי זה בית קדש הקדשים. רבי חייא רבא כנגד קדשי הקדשים של מעלן. רבי שמעון בן חלפתא אמר כנגד בית קדש הקדשים של מטן. אמר רבי פינחס לא פליגין בית קדשי הקדשים שלמטן מכוון כנגד בית קדשי הקדשים שלמעלן. מכון לשבתך. מכוון כנגד שבתך. הר המוריה. רבי חייא רובא ורבי יניי חד אמר שמשם הוריה יוצאה לעולם. וחרנה אמר שמשם יראה יוצאה לעולם. ארון רבי חייא רובא ורבי ינאי חד אמר שמשם אורה יוצאה לעולם. וחרנה אמר שמשם ארירה יוצאה לעולם. דביר רבי חייא ורבי ינאי חד אמר שמשם דבר יוצא לעולם. וחרנה אמר שמשם דיברות יוצאין לעולם. היא אסדא היא אסכדיא היא רפסודות. ונביאם לך רפסודות אל ים יפו.