תלמוד ירושלמי ברכות פרק ח הלכה ב

משנה: בית שמאי אומרים נוטלין לידים ואחר כך מוזגין את הכוס. ובית הלל אומרים מוזגין הכוס תחילה ואחר כך נוטלין לידים. הלכה: מה טעמון דבית שמאי שלא יטמאו משקין שבאחורי הכוס מידיו ויחזרו ויטמאו את הכוס. מה טעמון דבית הלל לעולם אחורי הכוס טמאין. דבר אחר אין נטילת ידים אלא סמוך לברכה. רבי ביבן בשם רבי יוחנן אתיא דבית שמאי כרבי יוסי ודבית הלל כרבי מאיר. דתנינן תמן רבי מאיר אומר לידים טמאות וטהורות. אמר רבי יוסה לא אמרן אלא לידים טהורות בלבד. רבי יוסי בשם רבי שבתי ורבי חייא בשם רבי שמעון בן לקיש לחלה ולנטילת ידים אדם מהלך ארבע [מיל]. רבי אבהו בשם רבי יוסי בי רבי חנינא הדא דאמר לפניו אבל לאחריו אין מטריחין עליו. שומרי גנות ופרדיסים מה את עבד להון כלפניהן כלאחריהן. נשמעינה מן הדא האשה יושבת וקוצה חלתה ערומה מפני שהיא יכולה לכסות את עצמה אבל לא האיש. והדא אשה לא בתוך הבית היא יושבת ואת אמר אין מטריחין עליה. וכאן אין מטריחין עליו. תני מים שלפני המזון רשות ושל אחר המזון חובה. אלא שבראשונים נוטל ומפסיק. ובשניים נוטל ואינו מפסיק. מה הוא נוטל ומפסיק. רבי יעקב בר אחא אמר נוטל ושונה. רבי שמואל בר יצחק אמר בעי נוטל ושונה ואת אמרת רשות. אמר רבי יעקב בר אידי על הראשונים נאכל בשר חזיר. על השניים יצאה אשה מביתה. ויש אומרים שנהרגו עליה שלשה נפשות. שמואל סלק לגבי רב. חמא יתיה אכל [בחתה ידיה]. אמר ליה מהו כן. אמר ליה איסתניס אני. רבי זעירא כד סליק להכא חמא כהניא אכלין [בחתה ידיה]. אמר להון הא אזילא ההיא דרב ושמואל. אתא רבי יוסי בר בר כהנא בשם שמואל נטילת ידים לחולין אין נטילת ידים לתרומה. רבי יוסי אומר לתרומה ולחולין. רבי יוסה בשם רבי חייא בר אבא ורבי יונה ורב חייא בר אשי בשם רב נטילת ידים לתרומה עד הפרק. ולחולין עד קישרי אצבעותיו. מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי אמר מן דהוא אכל עם סבי ולא משטף ידוי עד הפרק לא הוה אכל עימיה. רב הונא אמר אין נטילת ידים אלא לפת בלבד. תני רבי הושעיא כל דבר שיש בו ליכלוך משקה. רבי זעירא אמר אפילו מקצץ תורמוסין הוה נטל ידיה. רב אמר נטל ידיו בשחרית אין מטריחין עליו בין הערבים. רבי אבינא מפקד לחמריה הן דאתון משכחין מיסתהון [מיא] נסבין ידיכון ומתני על כל יומא. רבי זעירא סליק גביה רבי אבהו לקיסרין אשכחיה אמר אזל למיכול יהב ליה עגולה דקצי. אמר ליה סב בריך אמר ליה בעל הבית יודע כוחו של ככרו. מן דאכלון אמר ליה סב בריך. אמר ליה חכם רבי לרב הונא אנשא רבא. והוא הוה אמר הפותח הוא חותם. מתניתא פליגא על רב הונא. דתני סדר נטילת ידים עד חמשא מתחילין מן הגדול. יותר מיכן מתחילין מן הקטון. באמצע המזון מתחילין מן הגדול. לאחר המזון מתחילין מן המברך לא שיתקין עצמו לברכה. אין תימר הפותח הוא חותם כבר מתוקן הוא. אמר רבי יצחק תיפתר באילין דהוו עלין קיטעין קיטעין ולא ידעין מה מברכה.