תלמוד ירושלמי גיטין פרק ב הלכה ו
משנה: קיבל הקטן והגדיל. חרש ונתפקח. סומא ונתפתח. שוטה ונשתפה נכרי ונתגייר פסול. אבל פיקח ונתחרש וחזר ונשתפה פיתח ונסתמא וחזר ונתפתח שפוי ונשתטא וחזר ונשתפה כשר. זה הכלל כל שתחילתו וסופו בדעת כשר. הלכה: קיבל הקטן והגדיל כול׳. אתא עובדא קומי רבי אימי בעבד שהביא את הגט כשר. אמר ליה רבי אבא. והתני רבי חייה. עבד שהביא את הגט פסול. אמר רבי אסי. אילולא רבי בא כבר היינו להתיר את אשת איש. ואפילו תימר. לא שמיע רבי אסי הדא דתני רבי חייה. לא שמיע מיליהון דרבנין. נישמעינה מן הדא דאמר רבי זעירא רבי חייה בשם רבי יוחנן. נראין דברים שיקבל העבד גט שיחרור ואל יקבל גט כוותיך. סברין מימר. לא אמר אלא אל יקבל. הא אם עבר וקיבל כשר. רבי יעקב בר אחא בשם רב הושעיה. מעשה היה וכהנת הייתה ולא חשו להן משום ריח פסול.
