תלמוד ירושלמי גיטין פרק ד הלכה א

משנה: השולח גט לאשתו והגיע בשליח או ששלח אחריו שליח ואמר לו גט שנתתי לך בטל הרי זה בטל. קדם אצל אשתו או ששלח אצלה שליח ואמר לה גט ששלחתי לך בטל הוא הרי זה בטל. אם משהגיע הגט לידה שוב אינו יכול לבטלו. הלכה: השולח גט לאשתו כול׳. הדא פליגא על רבי יוחנן. דרבי יוחנן אמר. אדם מבטל שליחותו בדברים. פתר לה משום חומר הוא בעריות. עשה שליח להוליך את הגט צריך ליתנו לה בפני שנים. ואין השליח עולה לו משום שנים. הלך השליח לבטל את הגט צריך לבטלו בפני שנים. והשליח עולה משם שנים. הלך לבטל את הגט. אשכחיה באיסטרטא. אמר ליה. ההוא גיטא דיהבת לה. אמר ליה. יכילי לה. מי מישתעי שמא נפל מיניה. אמר ליה. לא אמרת לי יכילית לה. אמר ליה. יכילי לה ואמרת לי. יהא לי בידיך. מה. מאחר שיש בידו לגרש נאמן. או מאחר שנמצא בידו אינו נאמן. חלה שליח. מה את עבד ליה. כגיטין כקידושין. אין תעבדינה כגיטין. ביד כל אדם מצוי לגרש. אין תעבדינה כקדושין. לא ביד כל אדם מצוי לקדש.