תלמוד ירושלמי גיטין פרק ד הלכה ט

משנה: המוכר את עצמו ואת בניו לגוים אין פודין אותו אבל פודין את הבנים לאחר מיתת אביהן. המוכר את שדהו לגוי וחזר ולקחה ממנו ישראל הלוקח מביא ביכורים מפני תיקון העולם. הלכה: המוכר את עצמו ואת בניו לגוים כול׳. מתניתא בשמכר עצמו ושנה. אבל אם מכר עצמו פעם אחת פודין אותו. ואם מכר עצמו ללודים אפילו פעם אחת אין פודין אותו. מעשה באחד שמכר את עצמו ללודים. אתא עובדא קומי רבי אבהו. אמר. מה נעשה מפני חייו עשה. מתניתין דרבי מאיר. דרבי מאיר אמר. אין קניין לגוי בארץ ישראל לפוטרו מן המעשרות. רבי יודן ורבי שמעון אומרין. יש קניין לגוי בארץ ישראל לפוטרו מן המעשרות. רבי אימי בשם ריש לקיש. טעמא דרבי מאיר. והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה. הקיש עבדים לאחוזה. מה עבדים אתם קונין מהן ואין הם קונין מכם. אף אחוזה אתם קונין מהם והם אינם קונין מכם. אמר רבי אלעזר בירבי יוסי קומי רבי יוסי. והא מסייעא לרבי מאיר. והארץ לא תמכר לצמיתות. לחולטנות. אמר ליה. כל גמרא אמרה דהיא מסייעה לרבי שמעון. לא תימכר. הא אם נמכרה חלוטה היא. רבי הונא דציפורי אמר. הנהיג רבי חנינא בציפורין כהדא דרבי שמעון. רבי זעורה קומי רבי אבהו בשם רבי אלעזר. אף על גב דרבי מאיר אמר. אין קניין לגוי בארץ ישראל להפקיעו מן המעשרות. מודה שיש לו בה קניין נכסים. מהו קניין נכסים. אמר רבי אבא. אכילת פירות. והתנינן. הלוקח מביא בכורים מפני תיקון העולם. ויביא ביכורים דבר תורה. קנה שדה ביובל. רבי אילא אמר. קנה קרקע. אבא בר ממל אמר. לא קנה קרקע. מתיב רבי אבא בר ממל לרבי אילא. על דעתך דאת אמר. קנה קרקע. יחפור בה בורות שיחין ומערות. אמר ליה. התורה אמרה ושב לאחוזתו. בעיינו. אייתי רבי יעקב בר אחא שמועתא קדמיהון ולא ידע דעוד אינון פליגין. רבי יוחנן אמר. מביא וקורא. רבי שמעון בן לקיש אמר. אינו מביא וקורא. אמר רבי לעזר בירבי יוסי קומי רבי יוסי. כל עמא מודיי שהוא מביא. מה פליגין. בקרייה. רבי יוחנן אמר. מביא וקורא. רבי שמעון בן לקיש אמר. מביא ואינו קורא.