תלמוד ירושלמי גיטין פרק ח הלכה ג

משנה: וכן לעניין הקידושין ולעניין החוב. אמר לו זרוק לי חובי וזרקו לו קרוב למלוה זכה הלווה קרוב ללווה הלווה חייב. מחצה למחצה שניהן יחלוקו. היתה עומדת בראש הגג וזרקו לה כיון שהגיע לאויר הגג הרי זו מגורשת. הוא מלמעלן והיא מלמטן וזרקו לה כיון שיצא מרשות הגג נמחק או נשרף הרי זו מגורשת. הלכה: וכן לעניין הקידושין כול׳. ריש לקיש בשם אבא כהן בר דלא אם זכה במציאה בתוך ארבע אמות. מה טעם. הנה בעוניי הכינותי לבית יי זהב ככרים מאה אלף וכסף אלף אלפים ככרים ולנחושת ולברזל אין משקל כי לרוב הכינותי ועצים ואבנים הכינותי ועליהם תוסיף. אמר רבי יונה אמר רב הושעיה בעי. מה אנן קיימין. אם בתוך ארבע אמות עשיר הוא. ואם חוץ לארבע אמות יש אדם מקדיש דבר שאינו שלו. קיימנוה במקדיש ראשון ראשון. אמר רבי אבון. מהו בעוניי. שאין עשירות בפני מי שאמר והיה העולם. דבר אחר. הנה בעוניי. שהיה מתענה ומקדיש סעודתו לשמים. התיב רב יעקב בר אידי קומי ריש לקיש. והתנינן. ראה את המציאה ונפל לו עליה ובא אחר והחזיק בה. זה שהחזיק בה זכה בה. תיפתר שלא אמר. יזכו לי ארבע אמות. והתנינן. נפל לו עליה פרס טליתו עליה מעבירין אותו הימינה. עוד היא בשלא אמר יזכו לי ארבע אמות. והא תני רבי חייא. שנים שהיו מתבתשין על העומר ובא אחר וחטפו. זה שחטפו זכה בו. עוד הם בשלא אמרו. יזכו לנו ארבע אמות. רבי יסא בשם רבי יוחנן. זו בגיטין מה שאין כן במתנה. רובה דרבי יוחנן ורובה דריש לקיש. רובה דרבי יוחנן. מה אם מציאה שאינו זוכה בה מדעת אחר הרי הוא זוכה בתוך ארבע אמות. מתנה שהוא זוכה בה מדעת אחר לא כל שכן. רובה דריש לקיש. מה אם מתנה שאם זכה בה בתוך ארבע אמות הרי הוא זוכה מדעת אחר. מציאה שהוא זוכה בה בתוך ארבע אמות לא כל שכן. התיב רבי זעירא קומי רבי יסא. והא תנינן. וכן לעניין קידושין. אמר ליה. הוא גיטין הוא קידושין. והא תנינן. וכן לעניין החוב. אמר ליה. שכן אם אמר לו. זורקיהו לים ויהא מחול לך. מחול לו. מעתה אפילו קרוב ללוה זכה הלוה. ותנינן. קרוב ללווה הלווה חייב. שכן אם אמר לו. זורקיהו עד שייכנס לרשותו. ואדיין לא נכנס לרשותו. אמר רבי אבין כל אילין מתיבתא דהוה רבי זעירא משיב קומי רבי יסא. וריש לקיש משיב קומי רבי יוחנן והוא מקבל מינייהו פתר לה כאילין פתרייתא. רבי אבין בשם חזקיה. נשכר הלבלר שיני. אמר רבי אלעזר. מתניתא בגג שיש לו מעקה והוא שירד לאויר מעקה. ושאין לו מעקה והוא שירד לאויר שלשה שהן סמוכין לגג. שכל שלשה שהן סמוכין לגג כגג הן. רבי יעקב בר אחא רבי בא בר המנונא בשם רב אדא בר אחווה. לעניין שבת. שכל שלשה שהן סמוכין למחיצה כמחיצה הן. אמר רבי יסא. דלא דמיא. גיטין מלמעלן ושבת מלמטן. גיטין אפילו לא נח. שבת עד שינוח. רבי אמי בשם רבי יוחנן. והוא שירד לאויר מחיצות. רבי אימי בעא קומי רבי יוחנן. מתניתא דרבי. דרבי עבד מחיצה כממשו. אמר ליה. דברי הכל היא הכא דגיטין. ויתיביניה. רבי אומר. מקורה. ואת אומרת. אינה מקורה. מה בין גיטין ומה בין שבת. אמר רבי אבא. בשבת כתיב לא תעשה מלאכה. נעשית היא מאיליה. ברם הכא ונתן בידה. ברשותה.