תלמוד ירושלמי הוריות פרק א הלכה ו

משנה: הורו בית דין ועשו כל הקהל או רובן על פיהן מביאין פר. ובעבודה זרה מביאין פר ושעיר דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר שנים עשר שבטים מביאין שנים עשר פרים ובעבודה זרה שנים עשר שבטים מביאין שנים עשר פרים ושנים עשר שעירים. רבי שמעון אומר שלשה עשר פרים. ובעבודה זרה שלשה עשר פרים ושלשה עשר שעירים פר ושעיר לכל שבט פר ושעיר לבית דין. הלכה: הורו בית דין ועשו כל הקהל כול׳. מאן תנא רוב. רבי מאיר. דתני. היא מחצית כל השבטים היא מחצית כל שבט ושבט ובלבד רוב. רבי יודה אומר. חצי כל שבט ושבט ובלבד רובי שבטים שלימים. שבט אחד גורר כל השבטים. רבי מאיר אומר. כל השבטים קרויין קהל. רבי יודה אומר. כל שבט ושבט קרוי קהל. ואתייא דרבי שמעון כרבי יודה. כמה דרבי יודה אמר. כל שבט ושבט קרוי קהל. כן רבי שמעון אומר. כל שבט ושבט קרוי קהל. מה ביניהון. גרירה. רבי יודה אומר. שבט אחד גורר כל השבטים. רבי שמעון אומר. אין שבט אחד גורר את כל השבטים. מודה והוא שתהא הורייה מלשכת הגזית. אמר רבי יוסי. טעמיה דהין תנייא מן המקום ההוא אשר יבחר יי. רבי אבון בשם רבי בנימן בר לוי. קרייא מסייע למאן דמר. כל שבט ושבט קרוי קהל. דכתיב גוי וקהל גוים יהיה ממך. ואדיין לא נולד בנימן. אמר רבי חייה בר בא. כשם שהן חלוקין כאן כך הן חלוקין בטומאה. דתני. היה ציבור חציין טהורין וחציין טמאין. הטהורין עושין את הראשון והטמאין עושין את השיני. רבי יודה אומר. הטהורין עושין לעצמן והטמאין עושין לעצמן. אמרו לו. אין הפסח לחצאין או כולן יעשו בטומאה או כולן יעשו בטהרה. מינו אמרו לו. כרבי יודה. דתני. ניטמאת אחת מן החלות או אחד מן השיירים רבי יודה אומר שניהן יצאו לבית השריפה. שאין קרבן ציבור חלוק. וחכמים אומרים. הטמא בטומאתו והטהור יאכל. רבי יוסי ברבי בון בשם רבי יוחנן אמר. מינו אמרו לו. חכמים שהן כשיטת רבי יהודה.