תלמוד ירושלמי חגיגה פרק ג הלכה ד

משנה: חומר בתרומה שביהודה נאמנים על טהרת יין ושמן כל ימות השנה ובשעת הגתות והבדים אף על התרומה. עברו הגתות והבדים והביאו לו חבית של יין של תרומה לא יקבלנה ממנו אבל מניחה לגת הבאה. אם אמר לו הפרשתי לתוכה רביעית קודש נאמן. כדי יין וכדי שמן המדומעות נאמנין עליהן בשעת הגתות והבדים קודם לגת שבעים יום: הלכה: חומר בתרומה שביהודה נאמנין. הא בגליל לא. רבי סימון רבי יהושע בן לוי בשם רבי פדייה. מפני שפסיקייא שלכותים מפסקת. והא תנינן. שנייה לה רגב בעבר הירדן. בלא כך אין פסיקייא שלכותים מפסקת. אמר רבי שמי. תיפתר במביא גרגרים וכותשן שם. וביהודה נאמנין על היין אבל לא על הקנקינים. ובגליל אינן נאמנין לא על היין ולא הקנקינים. רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי. בן דרום שאמר. בגליל הבאתיה. נאמן. ובן גליל שאמר. מדרום הבאתיה. אינו נאמן. רבי ירמיה סבר מימר בתרומה שנעשית על גב הקודש. הא על גב עצמה לא. אמר רבי יוסה. ואפילו נעשית על גב עצמה. מתניתה פליגא על רבי יוסה. צריך לעמוד עליהן עד שיטבולו. פתר לה שלא בשעת הבד. אית לך מימר שלא בשעת הגת. אמר רבי יצחק בירבי לעזר. או קודם עד שלא בצרו בה שלשה בני אדם נגעו בו טהרות. בשעת הגיתות והבדים הטהרות טהורות. עברו הגיתות והבדים הטהרות טמאות. ויש כלי חרש משהוא מיטהר חוזר ומיטמא. ולית כל אילין מילייא כן. אלא כיני. נגעו בו טהרות קודם לגיתות ולבדים הטהרות טהורות. ויש כלי חרש משהוא מיטמא חוזר ומיטהר. ולית כל אילין מילייא כן. אלא כיני. נגעו בו טהרות בשעה שהוא מלא הטהרות טהורות. פינהו הטהרות טמאות. ויש כלי חרש משהוא מיטהר חוזר ומיטמא. ולית כל אילין מילייא כן. אלא כיני. נגעו בו טהרות בשעה שהוא ריקן הטהרות טמאות. מילהו הטהרות טהורות. ויש כלי חרש משהוא מיטמא חוזר ומיטהר. ולית כל אילין מילייא כן. אמר רבי יוחנן. כושת וקירויה ומבוי וגר ועם הארץ. חומרין. כושת. כיי דתנינן תמן. הכושת והחמס וראשי בשמים התייה והחלתית והפילפלין וחלות חריע נלקחין בכסף מעשר. ואינן מטמין טומאת אוכלין דברי רבי עקיבה. אמר רבי יוחנן בן נורי. אם נלקחין בכסף מעשר מפני מה אינן מטמות טומאת אוכלין. אם אינן מטמות טומאת אוכלין אף הן לא ילקחו בכסף מעשר. רבי יוחנן אמר. חומרין. מטמין טומאת אוכלים ואינן נלקחין בכסף מעשר. קירויה. כיי דתנינן תמן. קירויה שהטבילוה במים שהן ראויין לקדש מקדשין בה עד שתיטמא. ניטמא אין מקדשין בה. רבי יהושע אומר אם מקדשין בה בתחילה אף בסוף. אם אינן מקדשין בה בסוף אף לא בתחילה. בין כך ובין כך לא יאסוף בתוכה מים מקודשין. רבי יוחנן אמר. חומרין. אין מקדשין בה לא בתחילה ולא בסוף. מבוי. כיי דתנינן תמן. וכן מבוי שניטלה קורתו או לחייו כול'. רבי יוחנן אמר. חומרין. אסורין בין בשבת הזאת בין בשבת הבאה. גר. דתני. גר שנתגייר והיו לו יינות. אמר. בבריא לי שלא נתנסך מהן. בזמן שנעשו על גב עצמן. טהורין לו וטמאין לאחרים. על גב אחרים טמאין בין לו בין לאחרים. רבי עקיבה אומר. אם טהורין לו יהיו טהורין לאחרים. אם טמאין לאחרים יהיו טמאין לו. רבי יוחנן אמר. חומרין. טמאין בין לו בין לאחרים. עם הארץ. דתני. עם הארץ שנתמנה להיות חבר. והיו לו טהרות ואמר. בבריא לי שנעשו בטהרה. בזמן שנעשו על גב עצמו טהורות לו וטמאות לאחרים. על גב אחרים טמאות בין לו בין לאחרים. רבי עקיבה אומר. אם טהורות לו יהיו טהורות לאחרים. אם טמאות לאחרים יהיו טמאות לו. רבי יוחנן אמר. חומרין. טמאות בין לו בין לאחרים. אמר רבי יניי. הרובין היו אומרים. בתרומה שנעשית על גב הקודש. הא על גב עצמה לא. ואני אומר. אפילו נעשית על גב עצמה. אתיא דרבי יוסי כרבי ינאי ודרבי ירמיה כרובים. אם אמר לו הפרשתי לתוכה רביעית בקודש נאמן. מאחר שהוא נאמן על הקודש נאמן על התרומה. כדי יין וכדי שמן המדמיעות. אמר רבי יוסי בירבי בון. אילו שקודחין בהן את הדמע.