תלמוד ירושלמי יבמות פרק א הלכה ב

משנה: הרי אילו פוטרות צרותיהן וצרות צרותיהן מן החליצה ומן הייבום עד סוף העולם. וכולם אם מתו או מיאנו או נתגרשו או שנמצאו איילוניות צרותיהן מותרות. ואי את יכול לומר בחמותו ובאם חמותו שנמצאו איילוניות או שמיאינו. הלכה: הרי אילו פוטרות צרותיהן וצרות צרותיהן מן החליצה ומן הייבום כול׳. רבי יוחנן אמר. ממאנת היא ביבם לעקור זיקת המת להתיר צרה לאביה וכלה לחמיה. רב ורבי שמעון בן לקיש תריהון אמרין. אינה ממאנת ביבם לעקור זיקת המת ולהתיר צרה לאביה וכלה לחמיה. רב ורבי שמעון בן לקיש כבית שמי. דבית שמי אומרים בבעל. מה אנן קיימין. אם באומרת. אי איפשי לא בנישואיך ולא בנישואי אחיך. כל עמא מודיי שהיא עוקרת. אלא כן אנן קיימין באומרת. איפשי בנישואין. רבי יוחנן אמר. באומרת. אי איפשי לא בנישואיך ולא בנישואי אחיך. רב ורבי שמעון בן לקיש תריהון אמרין. באומרת. אי איפשי בנישואיך אבל בנישואי אחיך רוצה אני. מתניתא פליגא על רבי יוחנן. וכולן אם מתו או מיאינו או נתגרשו או שנמצאו איילוניות צרותיהן מותרות. נתגרשו ולא הימינו. ודכוותה מיאינו הימינו. תני רבי חייה כן. אם מיאינו או נתגרשו בחיי הבעל צרותיהן מותרות. לאחר מיתת הבעל צרותיהן חולצות ולא מתייבמות. אמר רבי יודן אבוי דרבי מתנית. תיפתר שמתו ולא מיאנו. דמתניתא. כל היכולה למאן ולא מיאינה צרתה חולצת ולא מתיבמת. כן מתניתא. כל היכולה למאן ולא מיאנה ומתה צרתה חולצת ולא מתייבמת. אמר רבי אבא מרי. אפילו תימר בקיימת. תיפתר שאין שם יבם אחר אלא אביה. רבי יונה אמר. בלבד מן האירוסין. רבי יוסה אמר. אף מן הנישואין. במחזירה תנינא חזר בו רבי יוסי. אמר ליה רבי פינחס. לא כן אלפן רבי. מן הנישואין. אמר ליה. והיא קבועה גבך כמסמרא. אמר רבי זעורה קומי רבי מנא. יאות אמר רבי יוסי עד לא יחזור בה. אילו בתו מן הנישואין בלא איילונית צרתה אסורה. מפני שניתוסף לה איילונית צרתה מותרת. אמר ליה. איילונית כמי שאינה בעולם. אילו שתי יבמות אחת איילונית ואחת שאינה איילונית ובא היבם וחלץ לה ובא עליה. שמא פטר בחברתה כלום. הוי איילונית כמי שאינה בעולם. בתו. ובתו ממאנת. ולא כנישואי תורה היא. את בתי נתתי לאיש הזה. רבי הונא בשם רבי שמעון בן לקיש. תיפתר בקטנה שהשיאה אביה ונתגרשה. שהיא כיתומה בחיי אביה. רבי אחא רבי חנינה בשם רבי שמעון בן לקיש. זאת אומרת שאין קטנה יולדת. דלא כן תמתין עד שתגדיל ותמאן בבעלה ותתיר צרתה לחתנה. כלתו של רבי ישמעאל מיאנה ובנה על כתיפה. רבי חזקיה בשם רבי אבהו. רבי יודה ורבי שמעון ורבי ישמעאל אמרו דבר אחד. תני. עד אימתי הבת ממאנת. עד שתביא שתי שערות. דברי רבי מאיר. רבי יודה אומר. עד שירבה השחור. רבי שמעון אומר. עד שתתפשט הכף. רבי זעורא רבי חייה בשם רבי שמעון בן לקיש. עד שתתפשט הכף ויהא השחור רבה על הלבן. רבי אבהו רבי לעזר בשם רבי הושעיה. הלכה כרבי יודן. רבי יהושע בן לוי אמר. הלכה כרבי יודה. אתא עובדא קומי רבי יסא. אמר. איזלון לגבי רבי אבהו דאית ליה אולפן. הלכה כרבי יודה. אנן לית לן אולפן. הלכה כרבי יודה. רבי חנינה אמר. הלכה כרבי יודה. רבי יוחנן אמר לציפורייא. אתון אמרין בשם רבי חנינה. הלכה כרבי יודה. ולית היא כן. מאי כדון. חברייא בשם רבי חנינה. מודיי רבי יהודה שאם נבעלה משהביאה שתי שערות שאין יכולה למאן. רבי זעורה בשם רבי חנינה. מודיי רבי יודה שאם נתקדשה משהביאה שתי שערות שאינה יכולה למאן. על דעתיה דרבי זעורה דאמר. נתקדשה משהביאה שתי שערות. הא אם נתקדשה עד שלא הביאה שתי שערות ונבעלה משהביאה שתי שערות יכולה היא למאן. ניחא. על דעתין דחבריא דאינון אמרין. נבעלה משהביאה שתי שערות. הא אם נבעלה עד שלא הביאה שתי שערות יכולה היא למאן. וזה אימתי. עיברה וילדה עד שלא הביאה שתי שערות. וחיה היא. לא כן אמר רבי רדיפא רבי יונה בשם רבי אילא. איתא. עיברה וילדה עד שלא הביאה שתי שערות היא ובנה מתים. משהביאה שתי שערות היא ובנה חיים. עיברה עד שלא הביאה שתי שערות וילדה משהביאה שתי שערות היא חיה ובנה מת. מאי כדון. רבי ישמעאל כרבי יודה. עד שירבה שחור כרבי שמעון. על תנאי קידוש הראשון ובעל. על דעתיה דרבי מאיר ורבי יודה. דאמרי. בסימנין הדבר תלוי. ניחא. על דעתיה דרבי שמעון דו אמר. לכשיוסיף בה קיניין אחד. מעתה אפילו גדולה. אמר רבי יצחק. וכיני. אלא כדי שלא יתפרצו בנות ישראל בזימה. אתייא עובדא קומי רבי יוסי. אמר יבדקו דדיה. מה. כרבי יודה. דרבי יודה אמר. עד שירבה שחור. והוא דאמר רבי יהושע בן לוי. אין בין ימות הנערות לימות הבגרות אלא ששה חדשים בלבד. ואמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן. אין עושין מעשה. הדא דתימר בתוך הזמן. אבל לאחר הזמן עושין מעשה. ברם הכא ספיק רבה שחור ספק לא רבה שחור כופו אני ליתן גט. רבה השחור אינו נוגע בגט.