תלמוד ירושלמי יבמות פרק ג הלכה ט

משנה: וכולן שהיו בהן קידושין או גירושין בספק הרי אילו חולצות ולא מתייבמות. כיצד ספק קידושין זרק לה קידושיה ספק קרוב לו ספק קרוב לה זהו ספק קידושין. כיצד ספק גירושין כתב בכתב ידו ואין עליו עדים יש עליו עדים ואין בו זמן יש בו זמן ואין בו אלא עד אחד זהו ספק גירושין. הלכה: וכולן שהיו בהן קידושין או גירושין בספק הרי אילו חולצות ולא מתייבמות כול׳. לית כאן ספק גירושין ממש. כיצד ספק קידושין. זרק לה קידושיה ספק קרוב לה ספק קרוב לו זהו ספק קידושין. והכא זרק לה גיטה ספק קרוב לה ספק קרוב לו זהו ספק גירושין. רבי יוחנן בשם רבי חלפתא דמן הוה. וכולן אם נישאת בו לא תצא. שלא להוציא ליזה על בניה. בתו שנישאת לשוק בגט זה לא תצא כדי לזוק צרתה לאביה. צרתה שנישאת לשוק בגט זה תצא. בתו שנישאת לאחיו בגט זה תצא. צרתה שנישאת לאחיו בגט זה אפילו לאביה לא תצא. תני שלשה שטרות הללו גובה מבני חורין ואינו גובה מן המשועבדין. אמר רבי בא. הדא דתימר בשלא הוחזק בשטר ביד המלוה. אבל הוחזק השטר ביד המלוה גובה. רבי יוסה בעי. אם שלא הוחזק השטר ביד המלוה אפילו מבני חורין לא יגבה. אלא כן אנן קיימין בשהוחזק השטר ביד המלוה. ולמה אינו גובה. אמר רבי ביסנא. מפני קינונייא. רבי אבון אמר. מפני שהוא פסול. עד כדון בשלוה הזקן ושיעבד הזקן. לווה הזקן ושיעבד הבן. אית לך מימר מפני קינונייא. לא מפני שהוא פסול. והכא מפני שהוא פסול. אמר רבי אבון. והא תני אף בגיטי נשים כן. אית לך מימר מפני קינונייא. לא מפני שהוא פסול. והכא מפני שהוא פסול.