תלמוד ירושלמי יבמות פרק ה הלכה ו
משנה: גט לזו וגט לזו צריכות הימינו חליצה. גט לזו ובעל לזו צריכה גט וחליצה. גט לזו ומאמר לזו צריכה גט וחליצה. גט לזו וחלץ לזו אין אחר חליצה כלום. הלכה: כיצד עשה מאמר כול׳. על דעתיה דרבי מהו למאמרו שיהא מאמר לבן תשע. ביאת גדול גומרתו מאמרו קונה ומשייר. ביאת קטן גומרת מאמרו קונה ומשייר. מה בין ביאתו למאמרו. ואית דבעי מימר. מה בין מאמרו שלגדול למאמרו שלקטן. שמואל אמר. דברי רבי מאיר. עשו ביאת בן תשע שנים ויום אחד כמאמר בגדול. וכמה דאת אמר. עשו ביאת בן תשע שנים ויום אחד כמאמר בגדול. ודכוותה נעשית חליצת בן תשע שנים ויום אחד כמאמר בגדול. ורבנן אמרי. אין חליצת בן תשע שנים ויום אחד כלום. ולמה עשו ביאת בן תשע שנים ויום אחד כמאמר בגדול. שכן ביאה בגדול קונה בין לדעת בין שלא לדעת. נעשית חליצת בן תשע שנים ויום אחד כגט בגדול. וחליצה בגדול אינה פוטרת אלא לדעת.
