תלמוד ירושלמי יבמות פרק ז הלכה ו

משנה: העבד פוסל משום ביאה ואינו פוסל משום זרע. באי זה צד בת ישראל לכהן בת כהן לישראל וילדה ממנו בן והלך הבן ונכבש על השפחה וילדה ממנו בן הרי זה עבד. היתה אם אביו בת ישראל לכהן לא תאכל בתרומה בת כהן לישראל תאכל בתרומה. הלכה: העבד פוסל משום ביאה כול׳. העבד מניין שביאתו פוסלת. רבי יוחנן אמר בשם רבי ישמעאל. ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וזרע אין לה. שיש לה עליו אלמנות וגירושין חוזרת. את שאין לה עליו אלמנות וגירושין אינה חוזרת. התיב רבי ירמיה. הרי אלמנה שזינתה הרי אין לה אלמנות וגירושין וחוזרת. רבי יוסי לא אמר כן אלא מחלפא שיטתיה דרבי יוחנן. בגיטין הוא אמר. כותין משום מה הן פסולין. רבי יוחנן בשם רבי ישמעאל. משום גוי ועבד הבא על בת ישראל הוולד ממזר. בקידושין הוא אמר. רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש תריהון אמרין. הוולד ממזר. הכא אמר ליה משום גרמיה והכא אמר לה משום רבי ישמעאל. שכן לדברי חכמים הוולד ממזר. רבי חזקיה לא אמר כן אלא מחלפה שיטתיה דרבי יוחנן. בגיטין הוא אמר. כותין משום מה הן פסולין. רבי יוחנן בשם רבי ישמעאל. משום גוי ועבד הבא על בת ישראל הוולד ממזר. בקידושין הוא רבי יוחנן רבי שמעון בן לקיש תריהון אמרין. הוולד ממזר. והכא הוא אמר. את שיש לו עליו אלמנות וגירושין חוזרת ואת שאין לה עליו אלמנות וגירושין אינה חוזרת. אמר רבי מתנייה. סלקית לסחורה ושמעית רבי יוחנן ורבי ישמעאל בני יישוע. ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וזרע אין לה. את שיש לה עליו אלמנות וגירושין חוזרת. ואת שאין לה עליו אלמנות וגירושין אינה חוזרת. ואמרת יאות. אין ממזר כרבי יהושע. שאין ממזר אלא מאשה שהיא אסורה עליו איסור ערוה וחייבין עליה כרת.