תלמוד ירושלמי יבמות פרק יב הלכה ב

משנה: חלצה בסנדל שאינו שלו בסנדל שלעץ או בשלשמאל בימין חליצתה כשרה. חלצה בגדול שהוא יכול להלך בו או בקטן שהוא חופה רוב רגלו חליצתה כשרה. חלצה בלילה חליצתה כשירה. רבי ליעזר פוסל. בשמאל חליצתה פסולה ורבי ליעזר מכשיר. הלכה: חלצה בסנדל שאינו שלו כול׳. שופר שלעבודה זרה ושלעיר הנדחת. רבי לעזר אומר. כשר. תני רבי חייה. כשר. תני רבי הושעיה. פסול. הכל מודין בלולב שהוא פסול. מה בין שופר מה בין לולב. אמר רבי יוסי. בלולב כתיב ולקחתם לכם משלכם. לא משלאיסורי הנייה. ברם הכא יום תרועה יהיה לכם מכל מקום. אמר רבי לעזר. תמן בגופו היה יוצא. ברם הכא בקולו הוא יוצא. ויש קול אסור בהנאה. הכל מודין בסנדל שלעיר הנדחת שהוא כשר. דכתיב חלוץ הנעל. מכל מקום. אמר רבי מנא. כמא דאת אמר תמן יום תרועה יהיה לכם. מכל מקום. כן את אומר הכא חלוץ הנעל. מכל מקום. סנדל שלעץ. חברייא בשם רב. והן שיהו חובטין שלעץ. רבי בא בשם רב. והן [שיהו] מעמידין שלעץ. תמן אמרין בשם רב. והן שיהו תרסיותיו שלעץ. רבי הילא בשם רבי יוחנן. אפילו כולו שלעץ כשר. מתניתין מסייעא לרבי יוחנן. סנדל של קש טמא מדרס והאשה חולצת בו. דברי רבי עקיבה. אבל חכמים לא הודו למדרס. סנדל שנפסקו אזניו נפסקו חבטיו נפסקו תרסיותיו או שפירשה אחת מכפיו טהור. נפסקה אחת מאזניו אחת מחבטיו אחת מתרסיותיו או שפירשה רוב כפיו טמא. רבי יודה אמר. הפנימית טמיאה והחיצונה טהורה. רבי יעקב בר אחא רבי טבליי חנין בר בא בשם רב. הלכה כרבי יודה לעניין שבת. רבי שמואל בר רב יצחק הוה ליה עובדא. שלח שאל לרבי יעקב בר אחא לגבי רבי חייה בר בא. אמר ליה. כשם שהן חולקין בטומאה כך הן חולקין בשבת. והורי ליה כרבנן. רבי שמואל בר רב יצחק בעי ושמע מימר. (אין) הלכה כרבי יודה. והוא מורי ליה כרבנן. רבי אחא בר יצחק הוה ליה עובדא. שלח שאל לרבי זעירה. ושאל רבי זעירה לרבי אימי. אמר ליה. אם כדברי מי שהוא מטמא מותר לצאת בו. ואם כדברי מי שהוא מטהר אסור לצאת בו. ולא אפק גבה כלום. תני. אבל מטייל הוא בו עד שהוא מגיע לפתח חצירו. רבי אחא ורבי זעירא הוון מטיילין באיסרטן. אפיק סנדלא דרבי אחא. מן דמטון פילי אמר ליה רבי זעירא. ההן פתח חצירך. רבי אחא כרך סבנה. רבי אבהו כרך אגוד מלבניקי. סבר רבי אבהו. אגוד מלבניקי מן המוכן הוא. רבי יונה טלקא לחנותה דחליטרה. ויקר אף ציבחד הוה. סדדה יקר שלרבי לעזר מסלק לה. רבי ירמיה בעא קומי רבי זעירא. מהו להחליף. אמר ליה שרי. אפילו כך אמר ליה. פוק חמי חד סב וסמך עלוי. נפק ואשכח רבי בא בר ממל ושאל ליה ושרא. אמר רבי יוסי. מתניתא אמרה שהיא מן מלבוש. דתנינן או בשלשמאל בימין חליצתה כשירה. הדא דתימר לרוחב. אבל לאורך צריך שיהא חופה את רוב הרגל. ומה טעמא דרבי ליעזר. לעיני הזקנים. מה מקיימין רבנן לעיני הזקינים. פרט לבית דין הסומא. רבי יוחנן בעי. מחלפא שיטתיה דרבי ליעזר. תמן הוא אמר. הימנית מעכבת. והכא הוא אמר. אין הימנית מעכבת. אמר רבי יוסי. תמן דכתיב ימנית הימנית מעכבת. ברם הכא דלית כתיב ימנית אין הימנית מעכבת. תני רבי יוסי ציידנייה קומי רבי ירמיה. אזנו אזנו. מה אזנו שנאמר להלן הימנית אף כאן הימנית. ואמר רגלו רגלו. מאן דאית ליה אזנו אזנו. לית ליה רגלו רגלו. והא תני בשם רבי ליעזר רגלו רגלו. הוי תרתי מתניין אינון על דברי רבי ליעזר. מאן דאית ליה אזנו אזנו. אית ליה רגלו רגלו. מאן דלית ליה אזנו אזנו. לית ליה רגלו. והדא מתניתין לית ליה אזנו אזנו ולא רגלו רגלו.