תלמוד ירושלמי יומא פרק א הלכה ב

משנה: כל שבעת הימים הוא זורק את הדם ומקטיר את הקטורת ומטיב את הנרות ומקריב את הראש ואת הרגלים. ושאר כל הימים אם רצה להקריב מקריב שכהן גדול מקריב חלק בראש ונוטל חלק בראש: הלכה: ואינו טמא משום הזייתו. אמר רבי יוסה בירבי בון. משהיה מקריב קרבנותיו היו מזין עליו. שכהן גדול מקריב בראש ונוטל חלק בראש. היך עבידה. עור זה שלי. חלה אחת משתי הלחם. שש חלות מלחם הפנים. הכא הוא נסב כולה וכא הוא נסיב פלגא. אמר רבי זעורה. כאן לקרבן יחיד וכאן לקרבן ציבור. תני. רבי אומר. אומר אני שלא יטול אלא מחצה. אית תניי תני. רבי אומר. אומר אני שיטול מחצה. היך עבידה. היה שם עור אחד. רבנן אמרי. נוטל את כולו. רבי אומר. אומר אני שלא יטול אלא מחצה. היו שם ארבעה חמשה עורות. רבנן אמרי. נוטל אחד. רבי אומר. אומר אני. נוטל מחצה. מה טעמה דרבי. והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו. וכי אין אנו יודעין שאהרן בכלל בניו. ומה תלמוד לומר. לאהרן ולבניו. אלא אמר. אהרן יסב פלגא ובניו יסבון פלגא. כהדא בולי ואסטרגי הוה לון קריבו. אתא עובדא קומי רבי ואמר. אין בולי בכלל אסרטגי. וליי דא מילה אמר. בולי ואסרטגי. אלא אמר. אילין יתנון פלגא ואילין יתנון פלגא. אמר רבי יוסה בירבי בון. רבי כדעתיה. דרבי אמר. והיתה לאהרן ולבניו. לאהרן מחצה ולבניו מחצה. מתיב רבי בא בר ממל. והא מתניתא פליגא. האומר. הרי עלי מאה עשרונות להביאן בשני כלים. מביא חמשים בכלי אחד וחמשים בכלי אחד. ואם הביא ששים בכלי אחד וארבעים בכלי אחד יצא. אילו מי שאמר. הרי עלי מאה עשרונות. סתם. ולא אמר בכמה כלים הוא מביאן. וליידא מילא אמר. להביאן בשני כלים. חמשים בכלי אחד וחמשים בכלי אחד. ותני עלה. אם הביא ששים בכלי אחד וארבעים בכלי אחד יצא. אמר רבי יוסי בירבי בון. מכיון שעד ששים יכולין ליבלל כמי שקבע לו ששים משעה ראשונה. לא צורכא דלא אמר. הרי עלי ששים עשרונות להביאן בשני כלים. מביא שלשים בכלי אחד ושלשים בכלי אחד. ואם הביא ארבעים בכלי אחד ועשרים בכלי אחד יצא. אשכח תני כן. רבי חנניה חברון דרבנין בעי. למידין מידת הדין מעשרון. [אשכח תני. והוא למד מידת הדין ממידת עשרון.] אמר רבי אבון. בלבד שלא יביאם בשלשה כלים. [רבי בא בר ממל אמר. אפילו בכמה כלים.] רבי יוסי בירבי בון בשם רבי יהושע בן לוי. בכל יום כהן גדול מתלבש בכליו ובא ומקריב תמיד שלשחר. אם יש שם נדרים ונדבות הוא מקריבן והולך בתוך ביתו ובא ומקריב תמיד שלבין הערבים ובא ולן בלישכת פלהדרין. רבי עוקבה בשם רבי יהושע בן לוי. לא היה עושה כן אלא בשבתות ובימים טובים. אית תניי תני. הציץ מרצה על מצחו. אית תניי תני. אפילו בזויות. מאן דאמר. הציץ מרצה על מצחו. והיה על מצחו תמיד. ומאן דאמר. אפילו בזויות. מן הדא דיום הכיפורים. מאן דאמר. הציץ מרצה על מצחו. מסייע לרבי יוסי בירבי בון. מאן דאמר. אפילו בזויות. מסייע לרבי עוקבה.