תלמוד ירושלמי יומא פרק א הלכה ה

משנה: מסרוהו זקני בית דין לזקני כהונה הוליכוהו לעליית בית אבטינס השביעוהו ונפטרו והלכו להם. אמרו לו אישי כהן גדול אנו שלוחי בית דין ואתה שלוחנו ושליח בית דין משביעין אנו עליך במי ששכן שמו בבית הזה שלא תשנה דבר מכל מה שאמרנו לך. הוא פורש ובוכה והן פורשין ובוכין: הלכה: על גבי שער המים הייתה וסמוך ללישכתו היתה. הוא פורש ובוכה. שנחשד. והן פורשין ובוכין. שצרכו לכך. ולמה משביעין אותו. מפני הבייתוסין. שהיו אומרין. יקטיר מבחוץ ויכניס מבפנים. מעשה באחד שהקטיר מבחוץ והכניס מבפנים. וכשיצא אמר לאביו. אף על פי שהייתם דורשין כל ימיכם לא עשיתם עד שעמד אותו האיש ועשה. אמר לו. אף על פי שהיינו דורשין כל ימינו אבל כרצון חכמים היינו עושין. תמיה אני אם יאריך אותו האיש ימים בעולם. אמרו. לא באו ימים קלין עד שמת. ויש אומרין. יצא חוטמו מזנק תולעים וכמין פרסת עגל עלת בתוך מצחו. אית דבעי מימר. היא דפרה היא דסוכה היא דיום הכיפורים. רבי סימון לא אמר כן. אלא או דפרה ודסוכה חד ודכיפורים חד. או דפרה ודכיפורים חד ודסוכה חד. מאן דאמר. לא באו ימים קלים עד שמת. תלתיהון עבד. מאן דאמר. יצא חוטמו מזנק תולעים וכמין פרסת עגל יצאת בתוך מצחו. כמאן דאמר. או דפרה ודסוכה חד ודכיפורים חד. או דפרה ודכיפורים חד ודסוכה חד. צווחה עליהן העזרה. צאו מיכן בני עלי. טימאתם בית אלהינו. בו ביום נפגמה קרן המזבח ונתנו עליו גוש שלמלח שלא יהא נראה כפגום. שכל מזבח שאין לו קרן וסובב ויסוד פסול הוא. בעון קומי רבי אבהו. והא כתיב. וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבואו לכפר בקודש עד צאתו. אפילו אותן שכתוב בהן ודמות פניהם פני אדם לא יהיו באהל מועד. אמר לון. בשעה שהוא נכנס כדרכו. כתוב והביא מבית לפרכת. ונתן את הקטורת על האש לפני יי. שלא יתקן מבחוץ ויכניס מבפנים. שהרי הצדוקין אומרין. יתקן מבחוץ ויכניס. אם לפני בשר ודם עושין כן קל וחומר לפני המקום. ואומר כי בענן אראה על הכפורת. אמרו להן חכמים. והלא כבר נאמר ונתן את הקטורת על האש לפני יי. אינו נותן אלא מבפנים. [אם כן למה נאמר כי בענן אראה על הכפורת.] מלמד שהוא נותן בה מעלה עשן. ומניין שהוא נותן בה מעלה עשן. תלמוד לומר וכסה ענן הקטורת [את הכפורת אשר על הארון ולא ימות]. הא אם לא נתן בה מעלה עשן או שחיסר אחת מסממניה חייב מיתה. ולא ימות הרי זה עונש. כי בענן אראה על הכפורת. הרי זה אזהרה. אמר רבי אלעזר בירבי שמעון. יכול עונש ואזהרה נאמרו קודם למיתת בני אהרן. תלמוד לומר אחרי מות שני בני אהרן. אי אחרי מות שני בני אהרן יכול שניהן נאמרו אחר מיתת שני בני אהרן. תלמוד לומר כי בענן אראה על הכפורת. הא כיצד. אזהרה נאמרה קודם מיתת שני בני אהרן. ועונש נאמר לאחר מיתת שני בני אהרן. אמר רבי זעורה. כי בענן נראיתי אין כתוב כאן אלא אראה. מיכן שאין הקדוש ברוך הוא עונש אלא אם כן הזהיר.