תלמוד ירושלמי יומא פרק ב הלכה ד

משנה: תמיד קרב בתשעה בעשרה באחד עשר בשנים עשר לא פחות ולא יותר. כיצד עצמו בתשעה. בחג ביד אחת צלוחית של מים הרי עשרה. בין הערבים באחד עשר עצמו בתשעה ושנים בידם שני גיזירי עצים. בשבת באחד עשר עצמו בתשעה ושנים בידם שני בזיכי לבונה של לחם הפנים. ובשבת שבתוך החג ביד אחד צלוחית של מים. איל קרב באחד עשר הבשר בחמשה הקרביים והסולת והיין שנים שנים: פר קרב בעשרים וארבעה. הראש והרגלים הראש באחד והרגל בשנים. העקץ והרגלים העקץ בשנים והרגלים בשנים. החזה והגרה החזה באחד והגרה בשלשה. שתי ידות בשנים. ושתי דפנות בשנים. הקרביים והסולת והיין בשלשה שלשה. במה דברים אמורים. בקרבנות ציבור. אבל בקרבנות היחיד אם רצה להקריב מקריב. הפשיטן וניתוחן של אילו ואילו שוה: הלכה: וערכו. יכול מאה. יכול מאתים. אמר רבי עקיבה. כל ששמועו מרובה ושמועו ממועט. תפשתה המרובה לא תפשת. תפשת את הממועט תפשתה. תני. רבי יהודה בן בתירה אומר. שתי מידות. אחת כלה ואחת שאינה כלה. הכל מודין במידה כלה ואין מודין במידה שאינה כלה. אמר רבי נחמיה. וכי מה בא הכתוב. לפתוח או לנעול. לא בא לנעול אלא לפתוח. אם אומר. ימים. עשרה. אינן אלא מאה אלא מאתים. אלא אלף אלא ריבוא. וכשאתה אומר. ימים שנים. פתחת. רבי מנא אמר משום רבי יהודה. ימים שנים. יכול ימים הרבה. אם מרובין הן. והלא כבר נאמר רבים. הא לא דיבר אלא בימים מעוטים. וכמה הן. הוי אומר. שנים. רבים שלשה. יכול (ימים) רבים עשרה. אמר ימים ואמר רבים. מה ימים מיעוט ימים שנים. אף רבים מיעוט רבים שלשה. יכול שנים ושלשה הרי חמשה. וכי נאמר ימים [ורבים]. והלא לא נאמר אלא ימים רבים. הא כיצד. הרבים הללו יהו מרובין על שנים. וכמה הן. הוי אומר. שלשה. וערכו בני אהרן. יכול מאה. תלמוד לומר וערך הכהן אותם. [אי וערך הכהן אותם.] יכול יהא כהן אחד עורך את כל האיברים. תלמוד לומר וערכו. הא כיצד. כהן אחד עורך שני איברים. וכמה הן איברים. עשרה. ואחד בקרביים. נמצא הטלה עולה בששה. דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבה אומר. וערכו. שנים. בני אהרן שנים. הכהנים. שנים. מלמד שהטלה עולה בששה. [הכהנים. לרבות הקרחים. דברי רבי יודא.] והלא בבן הבקר הכתוב מדבר. מה תלמוד לומר. בתמיד שלשחר הכתוב מדבר. שמעון בר בא רבי יוחנן בשם רבי ינאי. נאמר כאן עריכה. ונאמר להלן וערך הכהן אותם. מה עריכה שנאמרה להלן בתמיד שלשחר הכתוב מדבר. אף עריכה שנאמרה כאן בתמיד שלשחר הכתוב מדבר. עולא בר ישמעאל בשם רבי לעזר. אינו צריך. ממשמע שנאמר וערכו אין אנו יודעין שהן שנים. ואת דרש. וערכו שנים. בני אהרן שנים. הכהנים שנים. ותני כן. אין לך קודם לתמיד שלשחר אלא קטורת בלבד. יכולין הם שלשה להעלותו. ולמה איל קרב באחד עשר. אלא כדי לעשות פומפי. רבנן דקיסרין אמרי. מפני מה פר קרב בעשרים וארבעה. כדי לעשות פומפי לדבר. על שם בבית אלהים נהלך ברגש. ואת דרש. וערכו שנים. בני אהרן שנים. הכהנים שנים. מיכן לפרו של יחיד שיהא קרב בששה.