תלמוד ירושלמי כלאים פרק א הלכה ב
משנה: הקישות והמלפפון אינן כלאים זה בזה. רבי יהודה אומר כלאים. חזרת וחזרת גלין. עולשין ועולשי שדה. כרישין וכרישי שדה. כוסבר וכוסבר שדה. חרדל וחרדל מצרי. ודלעת מצרית והרומצא. ופול המצרי וחרוב אינן כלאים זה בזה. הלכה: אמר רבי יודן בר מנשה דברי חכמים אדם נוטל מעה אחת מפיטמה של קישות ונוטעה והיא נעשית אבטיח. אדם נוטל מעה אחת מפיטמה של אבטיח ונוטעה והיא נעשית מלפפון. רבי יודה אומר עיקרו כלאים. אדם נוטל מעה אחת מפיטמה של אבטיח ומעה אחת מפיטמא של תפוח ונותנן בתוך גומא אחת והן נתאחין ונעשין כלאים. לפום כן צווחין ליה בלישנא יוונא מולפפון. הקישות והאבטיח מה אמר בה רבי יודה. נשמעינה מן הדא הקישואין והאבטיחין והמלפפונות אינן כלאים זה בזה רבי יהודה אומר כלאים. נאמר הקישואין והמלפפון אינן כלאים זה בזה. האבטיח והמלפפון אינן כלאים זה בזה רבי יודה אומר כלאים. הקישות והאבטיח צריכה. חזרת וחזרת גלים רבי חנניה אמר חסא דיגרין. שמעון בריה דרבי אבי אמר אנטוכין. רבי יוסי בירבי בון אמר יסי חלי. עולשין טרוקסימון. עולשי השדה עולתין. כריתין. כרתי שדה קפלוטין. דלעת מצרית. מתניתין דלא כרבי נחמיה. בשם רבי נחמיה דלעת ארמית היא דלעת מצרית כלאים עם היוונית כלאים עם הרמוצה. והרמוצה. אמר רבי חיננה כמין דלעת מרה היא והן ממתקין אותה ברמץ. והחרוב. אמר רבי יונה כמין פול מצרי פרסי הוא וקצצויי דמיין לחרובה.
