תלמוד ירושלמי כלאים פרק א הלכה ו
משנה: הזאב והכלב כלב הכופרי והשועל והעזים והצבאים היעילים והרחלים הסוס והפרד הפרד והחמור החמור והערוד אף על פי שדומין זה לזה כלאים זה בזה. הלכה: הא כלב עם כלב כופרין אינן כלאים. ודלא כרבי מאיר דרבי מאיר אומר כלאים. אף על גב דרבי מאיר אמר כלב מין בהמה מודה בכלב כופרי שהוא מין חיה. הא כלב עם כלב כופרי על דעתיה דרבי מאיר כלאים. עוף לא תניתה. אמר רבי יוחנן אייתיתיה מן דבר דליה תרנגול עם הפיסיוני תרנגול עם הטווס אף על פי שדומין זה לזה כלאים זה בזה. רבי שמעון בן לקיש אמר משנה שלימה שנה לנו רבי וכן חיה ועוף כיוצא בהן. אמר רבי יונה צרכא להדא דרבי יוחנן תנינן הכא חיה ופרשתנה תמן. תנינן בהמה הכא ופרשנתה תמן. עוף תניתה תמן אתא ופרשנתה הכא. אמר רבי יוסי ויאות. בא להודיעך שהעוף אסור בכלאים. רבי ירמיה אמר כהנא שאל לריש לקיש המרביע בחיות הים מהו. אמר ליה עוד הן כתיב בהן למיניהן. רבי אחא לא אמר כן אלא הוה אמר רבי אחא בשם ריש לקיש כל שכתוב בו למינהו כלאים נוהג בו. התיב כהנא הרי חיית הים הרי כתיב בהן למינהן מעתה כלאים בהן. אמר רבי יוסי בירבי בון הכא פרס כהנא מצודתיה על ריש לקיש וצדייה. אמר רבי יונה יכול אנא פתר לה משום מנהיג. מייתי חוט וקטר באודניה דלכיסא ובאודניה דיריקא ואינון שייפין דין עם דין ומזרעין.
