תלמוד ירושלמי כלאים פרק ה הלכה ג

משנה: חריץ שהוא עובר בכרם עמוק עשרה ורוחב ארבעה. רבי ליעזר בן יעקב אומר אם היה מפלש מראש הכרם ועד סופו הרי זה נראה כבין שני כרמים זורעין בתוכו ואם לאו הרי הוא כגת. הגת שבכרם עמוקה עשרה ורחבה ארבעה זורעין בתוכה דברי רבי ליעזר. וחכמים אוסרין. שומרה שבכרם גבוה עשרה ורחבה ארבעה זורעין בתוכה ואם היה סער כותש אסור. גפן שהיא נטועה בגת או בנקע נותנין לה עבודתה וזורע את המותר. רבי יוסי אמר אם אין שם ארבע אמות לא יביא זרע לשם. והבית שבכרם זורעין אותו. הלכה: עד שיהא מבריק כדי הוא ועבודתו מן מה דתני מודין חכמים לרבי ליעזר בן יעקב בחריץ מבריק כדי הוא ועבודתו. הוי כן רבי ליעזר בן יעקב סבר מימר אפילו אינו מבריק כדי הוא ועבודתו. מה פליגין כשהיו שתי שורות מיכן ושתי שורות מיכן. אבל אם היתה שורה אחת מיכן ושורה אחת מיכן מכיון שהוא מגיע כנגד שלש גפנים בטל הכרם. תני פחות מיכן אסור. דל כן מה אנן אמרין עשרה אסור תשעה לא כל שכן. אלא מהו פחות מיכן לרוחב דל כן מה אנן אמרין יעשה כסתום ותהא מותר. ויעשה כסתום ויהא מותר. לא כן תני שרשי פיאה נכנסין לתוך ארבע אמות שבכרם. למטה משלשה טפחים הרי אילו מותרין. שנייא היא שאויר הכרם מקיף. אמר להן רבי ליעזר בן יעקב אין אתם מודין לי שעמוק כגבוה אלא רבי ליעזר מודה לרבי ליעזר בן שאויר הכרם מקיף. מסתברא יעקב. רבי ליעזר בן יעקב לא יודי לרבי ליעזר. רבי ליעזר יודי לרבי ליעזר בן יעקב שעמוק כגבוה. רבי ליעזר בן יעקב לא יודי לרבי ליעזר שאויר הכרם מקיף. רבי חייא בשם רבי יוחנן צריך שיהא שם חלל ארבע. אמר רב שמואל בר רב יצחק הדא דתימר בעגולה אבל במרובעת אינו צריך שיהא שם חלל ארבעה. רבי חלפתא בן שאול אמר צריך שיהא שם שלשה טפחים עפר מלמעלן. אמר רבי יוסי הדא דתימר בעגולה אבל במרובעת אינו צריך שיהא שם שלשה טפחים עפר מלמעלה. משלשה ועד ארבעה היא מתניתא פחות משלשה כסתום. משלשה ועד ארבעה משלים. ארבעה זרע מיד. רבי אבין בשם שמואל ובבתי כלאים הוחבאו. בית שמחביאין בו את הכלאים.