תלמוד ירושלמי כתובות פרק ב הלכה א

משנה: האשה שנתארמלה או שנתגרשה היא אומרת בתולה נשאתי והוא אומר לא כי אלא אלמנה נשאתיך אם יש עדים שיצאת בהינומא וראשה פרוע כתובתה מאתים. רבי יוחנן בן ברוקה אומר אף חילוק קליות ראייה. הלכה: האשה שנתאלמנה כול׳. ניחא שנתגרשה. נתאלמנה. מי עורר. היורשין. והלך אחר הרוב ורוב הנישאות בתולות נישאות. אמור מעתה. בתולה נישאת. זאת אומרת שלא הילכו למידת הדין ולממון אחר הרוב. תמן תנינן. שור שנגח את הפרה ונמצא עוברה בצידה. וכי רוב הפרות מפילות. אמור. מחמת נגיחה הפילה. אמר רבי אבהו. זאת אומרת שלא הילכו למידת הדין ולממון אחר הרוב. אמר רבי אבון. ובדבר אחד הלכו במידת הדין ולממון אחר הרוב. כהדא דתני רבי אחא. גמל שהיה אוחר בין הגמלים ונמצא שם אחד מהן מת. חייב. אני אומר. אותו שהיה אוחר נשכו. טענו מנה וכפר בו והביא עדים שחייב לו חמשים. רבי חייה רבא אומר. נשבע על השאר. רבי יוחנן אומר. אינו נשבע על השאר. משנים אוחזין בטלית למד רבי חייה רבא. דתנינן תמן. שנים אוחזין בטלית. זה אומר. אני מצאתיה. וזה אומר. אני מצאתיה. זה שתופס בחצייה כמביא עדים שחציה שלו. והלה אומר. כולה שלי. וזה שהוא תופס בחצייה כמביא עדים שחציה שלו. והלה אומר. כולה שלי. נשבע שאין כולה שלו. ולא שמיע דמר רבי אילא בשם רבי יוחנן. תקנת שבועה היא. שלא יהא אדם רואה את חבירו בשוק ואומר לו. טלית שעליך שלי הוא. בוא וחלק עמי טליתך. רבי אבין בשם רב. מודה חביבי בשטר. היך עבידה. טענו מנה וכפר בו והוציא שטר שהוא חייב לו חמשין. אין לו אלא חמשין. ואמר רבי יוסי בירבי בון. נשמעינה מן הדא. כסף סילעין די אינון ונמחקו אין פוחת משנים. מיכן ואילך המלוה אומר. חמש. והלוה אומר שלש. בן עזאי אומר. הואיל והודה מן הטענה ישבע. וחכמים אומרים. אין הודאה מן הטענה. מפני שאין הודאה מן הטענה. והא אם הודייה מן הטענה חייב. וכא לא כמי שהודייה מן הטענה היא. כל עמא מודיי שהוא חייב לה מנה. והיא כתובעת בידו מנה אחד והוא אינו מודה לה. המוציא מחבירו עליו הראייה. בהינומה. תמן. נמנומה. רבנין דהכא אמרין. פיריומא. יוצאה וראשה פרוע. רבי חייה בשם רבי יוחנן. בגין אילו שיצאו ביום הכיפורים. וראשה פרוע ועידיה מעידין אותה שלא נבעלה. וחש לומר. שמא בתולה מן הנישואין היא. זאת אומרת. בתולה מן הנישואין אינה יוצאת וראשה פרוע. וחש לומר. שמא מוכת עץ היא. אלא כרבי מאיר. דרבי מאיר אומר. מוכת עץ כתובתה מאתים. אמר רבי יוחנן. לא חשו על דבר שאינו מצוי. רבי יוחנן בן ברוקה אומר אף חילוק קליות ראייה. וחש לומר. שמא בתולה מן הנישואין היא. זאת אומרת. בתולה מן הנישואין אין לה חילוק קליות. תני. אבא שאול אומר. אף מי שהוליכו לפניה חבית שלבסורות. וחש לומר. שמא מן הנישואין היא. זאת אומרת. בתולה מן הנישואין אין לה חבית שלבשורות.