תלמוד ירושלמי כתובות פרק ג הלכה ה

משנה: המפתה נותן שלשה דברים והאונס ארבעה. המפתה נותן בושת ופגם וקנס. מוסיף עליו האונס שנותן את הצער והמפתה אינו נותן את הצער. האונס נותן מיד והמפתה לכשיוציא. האונס שותה בעציצו והמפתה אם רצא להוציא מוציא. הלכה: המפתה נותן שלש כול׳. ודלא כרבי שמעון. דרבי שמעון פטר את האונס מן הצער. למה זה דומה. לחותך יבלת חבירו ועתיד לחתכה. למה זה דומה. לקוצץ נטיעות חבירו ועתיד לחתכן. אמרו לו. אינו דומה נבעלת באונס לנבעלת ברצון. לא דומה נבעלת באשפה לנבעלת בחופה. מה מקיים רבי שמעון תחת אשר עינה. אמרי בשם רב חסדא. תיפתר בשבא עליה על הקוצים. והמפתה לכשיוציא. אמר רב חסדא. בשלא רצה לקיים. אבל אם רצה לקיים אינו נותן כלום. תני רבי ישמעאל. כסף ישקול כמוהר הבתולות. מגיד שהוא עושה אותן עליו מוהר. ואין מוהר אלא כתובה. כמה דאת אמר הרבו עלי מאד מוהר ומתן. רבי אלעזר שאל. בנות אנוסה מהו שיהא להן בתנאי כתובתה. פשיטא לי באנוסה דלית לה בנין דיכרין. כמפותה דלית לה בנן נוקבן. אין תימר תריהון צריכה לה. נשאול. בנות אנוסה ובנות מפותה מהו שיש להן בתנאי כתובה. הן דצריכה לי כרבנין. הן דפשיטא ליה כרבי יוסי בירבי יהודה. דתני. רבי יוסי בירבי יהודה אומר. האונס נותן כתובת מנה.