תלמוד ירושלמי מגילה פרק ד הלכה ח
משנה: כהן שיש בידיו מומין לא ישא את כפיו. רבי יהודה אומר אף מי שהיו ידיו צבועות אסטיס לא ישא את כפיו מפני שהעם מסתכלין בו: הלכה: תני. ובפניו. והא תני. אם היה דש בעירו מותר. רבי נפתלי הוות אצבעתיה עקימה. אתא שאיל לרבי מנא. אמר ליה. מכיון שאתה דש בעירך מותר. רב חונא הוה מעבר זלדקן. והא תני. אם היה דש בעירו מותר. אמר רבי מנא. רגליה [הוי] סגין. שלא יהו אומרין. ראינו קטן נושא את כפיו. אמר רבי יוסה. זאת אומרת שאסור להסתכל בכהנים בשעה שהן מברכין את ישראל. אמר רבי חגיי. כלום אמרו. אין מסתכלין. לא מפני הסיע דעת. משה. דאנא מסתכלנא ולא מסע דעתי.
