תלמוד ירושלמי מגילה פרק ד הלכה יב

משנה: ואין מפטירין במרכבה רבי יהודה מתיר. ורבי אליעזר אומר אין מפטירין בהודע את ירושל͏ם את תועבותיה: הלכה: אין מפטירין במרכבה ורבי יהודה מתיר. רבי אליעזר אומר. אין מפטירין בהודע את ירושל͏ם את תועבותיה. מעשה באחד שהפטיר בהודע את ירושל͏ם את תועבותיה. אמר לו רבי אליעזר. ילך אותו האיש וידע בתועבותיה שלאמו. ובדקו אחריו ונמצא ממזר. ודא מזוזה יהבין לה היכא. רבי זעורה רב יהודה בשם שמואל. משלשו ונותנו בתחילת שליש העליון. רבי חלבו בשם רב חונה. חוצה את הפתח ומשלשו ונותנה בסוף שליש התחתון. מה ביניהון. מקום מזוזה ביניהון. בר טברי שאל לרבי יצחק. הגע עצמך שהיה שער גבוה. אמר ליה. נותנה כנגד כתיפיו. בית מדרשיה דרבי חנינה עביד כן. רבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק. בית מזוזתו שלרבי היה עשוי כמין נגר. תלויה בדלת. סכנה שאין בה מצוה. חקק בראש המקל והניחו במקום שאינו ראוי לו. סכנה שאין בה מצוה. רבי בא בשם רב יהודה. ואפילו [לא] סמרו. והא תני. והוא שסמרו. אמר רבי יוסה. והוא שייחדו לכן. שלבית מלוון היו עושין כן בפולמסיות. שמואל אמר. נתנה לפנים מטפח פסולה. רבי זעורה בשם שמואל. צריך שיהא שמע שלה רואה את הפתח. רבי ירמיה בשם רבי זעורה. כיני מתניתה. ציר שיש לו שני פתחים נותן על איזה מהן שירצה. היאך שמע שלה רואה את הפתח. בית שיש לו שני פתחים נותן ברגיל. היו שניהן רגילין נותן בחזית. היו שניהן חזית נותן על איזה מהן שירצה. פתח שהוא פתוח לגג ולגינה הרי הוא כפתוח לחיל. דברי רבי יוסה בירבי יהודה. וחכמים אומרים. הרי הוא כפתוח לשוק. הדר בחוצה לארץ והדר בפונדקי ארץ ישראל שלשים יום אינו צריך ליתן מזוזה. יותר מיכן צריך ליתן מזוזה. הדר בבורגנין שלשים יום צריך ליתן מזוזה. השוכר בית מישראל צריך ליתן מזוזה. השוכר בית מגוי צריך ליתן מזוזה. וכשהוא יוצא נוטל. ובשלישראל אסור לעשות כן. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יאשיה. מפני מעשה שאירע. מעשה באחד שנטל והיה קובר את בניו. הדר בפונדקי חוצה לארץ שלשים יום אינו צריך ליתן מזוזה. אם נתן לא יטול. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יאשיה. מפני מעשה שאירע. מעשה באחד שנטל והיה קובר את בניו. חולדת המולים חייבת במזוזה. חלון שהוא ארבע על ארבע שעבדים יושבין שם ומניפין לרבוניהם חייבין במזוזה. לולים אילו על גב אילו חייבין במזוזה. הן דו דרס אסכופתה ארעייתא. רבי יוסי הוה מצטער דלא חמא לולא דרבי אילעא דהוה עביד מן דעתהון דכל רבנן. תפילה ומזוזה מי קודם. שמואל אמר. מזוזה קודמת. רב חונה אמר. תפילה קודמת. מה טעמיה דשמואל. שכן היא נוהגת בימים טובים ובשבתות. מה טעמיה דרב חונה. שכן היא נוהגת במפרשי ימים והולכי מדברות. מתניתא מסייעה לשמואל. תפילה שבלת עושין אותה מזוזה. מזוזה שבלת אין עושין אותה תפילין. למה. שמעלין בקודש ולא מורידין.