תלמוד ירושלמי נדרים פרק ז הלכה ג

משנה: הנודר מן הכסות מותר בשק ביריעה ובחמילה. אמר קונם צמר עולה עלי מותר לכסות בגיזי צמר. פשתן עולה עלי מותר לכסות באניצי פשתן. רבי יהודה אומר הכל לפי הנודר. טען והזיע והיה ריחו קשה אמר קונם צמר ופשתים עולים עלי מותר לכסות ואסור להפשיל לאחוריו. הלכה: הנודר מן הכסות כול׳. הנודר מן הכסות מותר בשק ביריעה ובחמילה ובסקורטיה ובפמלייה. ואסור בפסיקיא ובפונדה. הנודר מן המלבוש אסור בכל מיני מלבוש ומותר באילו. רבי ירמיה אמר. רבי זעורה בעי. אמר. קונם כסות שאיני לובש לבוש שיני מתכסה. רבי שמעון בן אלעזר אומר. אמר. קונם כל דבר שדרכו להתכסות ודרך היוצא ממנו להתכסות. כדרכו מותר ביוצא ממנו. נדר ביוצא ממנו מותר בו. מה אית לך. כגון אילין שלחיה. כל שדרכו להתכסות ואין דרך היוצא ממנו להתכסות. נדר בו מותר ביוצא ממנו. נדר ביוצא ממנו אסור בו. מה אית לך. כגון אילין סוסרנה. וכל דבר שאין דרכו להתכסות ודרך היוצא ממנו להתכסות. נדר בו לא נתכוון אלא ביוצא ממנו. מה אית לך. אמר רבי יוסי בי רבי בון. כגון הדין צמר גפן. כיני מתניתא. טען והזיע ואמר קונם צמר ופשתן עולין עלי. אסור ללבוש ומותר להפשילן אחריו.