תלמוד ירושלמי נדרים פרק ח הלכה א

משנה: קונם יין שאיני טועם היום אינו אסור אלא עד שתחשך. שבת זו אסור בכל השבת ושבת שעברה. חדש זה אסור בכל החדש וראש חדש שלבא. שנה זו אסור בכל השנה וראש השנה לעתיד לבוא. שבוע זה אסור בכל השבוע ושביעית שעברה. ואם אמר יום אחד שבת אחת חדש אחד שנה אחת אסור מיום ליום. הלכה: קונם יין שאיני טועם היום כול׳. הא משחשיכה מותר. לית הדא פליגא על רבי יוחנן. דרבי יוחנן אמר. הילכו בנדרים אחר לשון בני אדם. לית אורחיה דבר נשא מימר לחבריה ברומשא. לא טעמית כלום רמשית. ואמר. אתמול. אמור דבתרה והוא פליגא. לית אורחיה דבר נשא מימר לחבריה בצפרא. לא טעמית כלום רומשית. מימור. יום דין הוא. לית הוא פליגא. יום זה משבת זו ושבת זו מיום זה. יום זה מהיום. כמאן דמר. הילכו בנדרים אחר לשון בני אדם. ברם הכא כמאן דמר. הילכו בנדרים אחר לשון תורה. אמר רבי יונה בוצרייא. כן אורחיה דבר נשא מימר לחבריה. סובר לי הדין יומא. תמן תנינן. עד ראש אדר עד ראש אדר הראשון. עד סוף אדר עד סוף אדר הראשון. הדא אמרה. ניסן ראש השנה לנדרים. תשרי ראש השנה לנדרים. שלא תאמר. יעלה ראש חודש אדר תחת אלול ויהא מותר באלול. לפום כן צרך מימר. אסור בה ובעיבורה. אם אמר יום אחד שבת אחת חודש אחד שנה אחת שבוע אחד אסור מיום ליום. מעת לעת. תני מעת לעת. רבי אחא רבי אבהו בשם רבי יוסי בן חנינה. אסור לאדם להתענות עד שש שעות בשבת. אמר רבי יוסי. מתניתא אמרה כן. היו מתענין וירדו להן גשמים. קודם חצות לא ישלימו. עד כדון צפרא הוא. אחר חצות ישלימו. שכבר עבר רובו שליום בקדושה. מילתיה דרבי יוחנן אמרה. מתענין שעות. דרבי יוחנן אמר. הריני בתעניתי עד דחסל פירקי. עד דניחסל פרשתי. מילתיה דרבי יונה אמרה. מתענין שעות. רבי יונה הוה בצור ושמע דדמך בריה דרבי יוסי. אף על גב דאכל גובנה ושתא מיא אסקיה צום כל ההוא יומא. מילתיה דרב אמרה. מתענין שעות. דרב אמר. לווה אדם תעניתו ופורע. אמר ליה שמואל. וכי נדר הוא זה. נדר להתענות ושכח ואכל כזית איבד תעניתו. רבי בא בשם רבנין דתמן. והוא שאמר יום סתם. הא אם אמר יום זה מתענה ומשלים. לא אמר אלא אכל. הא טעם לא. רבי בא חסידא בשם רבי זעירא. הדא מטעמיתה אין בה לא משום ברכה ולא משום גזל ולא משום דמאי ולא משום הפסק תענית. יחיד שגזר עליו תענית אוכל ושותה משחשיכה. ואם אמר. בתענית ציבור. אוכל ושותה מבעוד יום. נדר להתענות ונמצאו ימים טובים ושבתות. לוקה ואינו צריך היתר חכם. נדר להתענות ונמצאו ימים הכתובין במגילת תענית. רבי חזקיה רבי יודן רבי ירמיה בשם רבי חייה בר בא. חד אמר. מתענה ואינו משלים. וחרנה אמר. לוקה ואינו צריך היתר חכם. הדא דאת אמר עד שלא בטלה מגילת תענית. אבל משבטלה מגילת תענית בטלו כל אילו. רבי חנניה ורבי יוחנן תריהון אמרי. בטלה מגילת תענית. רבי יהושע בן לוי אמר. בטלה מגילת תענית. אמר רבי יוחנן. אמש הייתי יושב ושונה מעשה שגזרו תענית בחנוכה בלוד. ואעל רבי אליעזר וסיפר ורבי יהושע ורחץ. אמר להן רבי יהושע. צאו והתענו על מה שהתעניתם. ואת אמר. בטלה מגילת תענית. אמר רבי אבא. אף על גב דתמר בטלה מגילת תענית. חנוכה ופורים לא בטלו. מיליהון דרבנין אמרין. בטלה מגילת תענית. רבי יונתן ציים כל ערובת ראש השנה. רבי אבין ציים כל ערובת סוכות. רבי זעורא ציים תלת מאוון דצומין. ואית דאמרי. תשעת מאוון דצומין. ולא חש על מגילת תענית. רבי יעקב בר אחא מפקד לספרייא. אין אתת איתא מישאלינכון. אימרון לה. בכל מתענין חוץ משבתות וימים טובים וראשי חדשים וחולו שלמועד וחנוכה ופורים.