תלמוד ירושלמי סוטה פרק ח הלכה א

משנה: משוח מלחמה בשעה שהוא מדבר אל העם בלשון הקודש היה מדבר שנאמר והיה כקרבכם אל המלחמה ונגש הכהן זה כהן משוח מלחמה. ודבר אל העם בלשון הקודש. ואמר אליהם שמע ישראל אתם קריבים היום למלחמה על אויביכם. על אויביכם ולא על אחיכם. לא יהודה על שמעון ולא שמעון על בנימן שאם תפלו בידם ירחמו עליכם. הלכה: משוח מלחמה כול׳. משוח מלחמה למה. בגין דכתיב ודיבר. הרי קרית שמע הרי כתוב בה ודברת בם והיא נאמרת בכל לשון. אלא בגין דכתיב בה אמירה. הרי פרשת וידוי מעשר הרי כתוב בה אמירה והיא נאמרת בכל לשון. אמר רבי חגיי. נאמר כאן נגישה. ונאמר להלן ונגשו הכהנים בני לוי. מה נגישה שנאמרה להלן בלשון הקודש אף כאן בלשון הקודש. עד כדון כרבי עקיבה דו אמר. לשונות ריבויין הן. כרבי ישמעאל דו אמר. לשונות כפולין הן. אמר רבי חייה בר אבא. נאמר כאן נגישה. ונאמר להלן ונגש משה אל הערפל. מה נגישה שנאמרה להלן בלשון הקודש אף כאן בלשון הקודש. לא מסתברא דלא ופקדו שרי צבאות בראש העם. ואחר כך ונגש הכהן ודבר אל העם. מאן די מתקן לון הוא משמע לון. אין מקרא אמור על סדר. בספר את אמר. שוטר שומע מפי כהן פרשה ואומרה לעם בכל לשון. אבל בערכי המלחמה מספקין מים ומזון ומתקנין את הדרכים. רבי חגיי בעי. כמה דתימר בספר. שוטר שומע פרשה מפי כהן ואומרה לעם בכל לשון. ואמור אף בערכי המלחמה כן. התיב רבי חייה בר אדא. לא מסתברא דלא והיה ככלות השוטרים לדבר אל העם ואחר כך ונגש הכהן ודבר אל העם. אמר ליה. מכיון דאת אמר. אין מקרא אמור על הסדר. לית שמע מינה כלום.