תלמוד ירושלמי סוכה פרק א הלכה ב

משנה: סוכה הישנה בית שמי פוסלין ובית הלל מכשירין. ואיזו היא הישנה כל שעשאה קדם לחג שלשים יום. אבל אם עשאה לשם החג אפילו מתחילת השנה כשירה: הלכה: סוכה הישנה בית שמי פוסלין ובית הלל מכשירין. תני. צריך לחדש בה דבר. חברייא אמרי. טפח. רבי יוסה אומר. כל שהוא. מאן דאמר. כל שהוא ובלבד על פני כולה. אף במצה כן. מצה הישנה תפלוגתא דבית שמי ודבית הלל. אמר רבי יוסה. דברי הכל היא. מכיון שלא עשאה לשם פסח דבר בריא שלא דיקדק בה. סוכת הרועים סוכת היוצרים כשירה. סוכת הכותים. עשויה כהילכתה כשירה. שלא כהילכתה פסולה. העושה סוכה לעצמו מהו אומר. ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו לעשות סוכה. לאחר. לעשות סוכה לשמו. נכנס לישב בה אומר. ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו לישב בסוכה. משהוא מברך עליה בלילי יום טוב הראשון אינו צריך לברך עליה עוד מעתה. חנין בר בא בשם רב. וזמן. מכיון שחשיכה מהו שיהא צריך להזכיר זמן. רב הושעיה אמר. צריך להזכיר זמן. רבי אילא אמר. צריך להזכיר זמן. רבי זבידה אמר. צריך להזכיר זמן. רבי חייה בר אדא עביד לה שמועה. רבי זעורה רבי יצחק בר נחמן בשם רבי הושעיה רבי יודה בר פזי בשם רבי חמה אבוי דרבי אושעיה. מכיון שחשיכה צריך להזכיר זמן.