תלמוד ירושלמי סנהדרין פרק ג הלכה ב

משנה: זה פוסל דיינו של זה וזה פוסל דיינו של זה דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים אימתי בזמן שהוא מביא עליהן ראיה שהן קרובין או פסולין אבל אם היו כשרים או מומחין מפי בית דין אינו יכול לפסלן. הלכה: זה פוסל דיינו שלזה כול׳. כיני מתניתא. זה פוסל דיינו שלזה. הא דיינו לא. ריש לקיש אמר. בארכאות שבסוריא אמרו. הא בדיני תורה לא. רבי יוחנן אמר. אפילו בדיני תורה. היך אמרין. תרין בני נש הוה לן דין באנטוכיא. אמר חד לחבריה. מה דרבי יוחנן אמר מקבל עלי. שמע רבי יוחנן ומר. לא כל מיניה מיטרפא בעל דיניה אלא שמעין מיליהון תמן ואין הוות צורכא כתבין ומשלחין עובדא לרבנן. אמר רבי לעזר. זה אומר. בטיבריא. וזה אומר. בציפורי. שומעין לזה שאמר. בטיבריא. ולעולם זה פוסל וזה מביא. אמר רבי זירא. בטפילה שנו. אמר רבי לא. והאי דמר רבי לעזר. זה אמר בטיבריא. וזה אמר בציפורי. באינון דהוון יהיבין בחדא משכנא. מן הכא להכא ז׳ מילין. מן הכא להכא ט׳ מילין. אמר רבי יוסי. ואת שמע מינה. תרין בני נש הוה לון דין בטיבריה. זה אומר. בבית דין הגדול. וזה אומר. בבית דין הקטן. שומעין לזה שאמר. בבית דין הגדול.