תלמוד ירושלמי עבודה זרה פרק ג הלכה ח
משנה: שלשה אבנים הן. אבן שחצבה מתחלה לבימוס הרי זו אסורה. סייד וכיירה לשם עבודה זרה וחידש נוטל מה שחידש. העמיד עליה עבודה זרה וסלקה הרי זו מותרת. הלכה: שלשה אבנים הן כול׳. רבי בא בשם רב. מזו המיותכים לעבודה זרה נאסר מיד. רבי ירמיה בשם רבי לעזר. מזו המתיך כוס לעבודה זרה נאסר מיד. רבי הילא בשם רבי לעזר. והוא שהעמיד עליה עבודה זרה. מחלפה שיטתיה דרב. תמן הוא אמר. מזו המתיך כוס לעבודה זרה נאסר מיד. והכא הוא אמר הכין. פתר לה כהדין תנייא. דתנינן תמן. עבודה זרה שלנכרי אסורה מיד. ושלישראל משתעבד. כלום פליגין לה בעבודה זרה. דילמא במשמשיו. רבי שמעון בשם רבי לעזר. אף במשמשי עבודה זרה במחלוקת. רבי אילא בשם רבי לעזר. והוא שהעמיד עליה עבודה זרה. על דעתיה דרבי לעזר שתי אבנים. והא תנינן. שלש אבנים הן. כאן לשעה כאן לשהות.
