תלמוד ירושלמי עבודה זרה פרק ג הלכה יא

משנה: לא ישב בצילה ואם ישב טהור. ולא יעבור תחתיה ואם עבר תחתיה טמא. היתה גוזלת את הרבים ועבר תחתיה טהור. וזורעים תחתיה ירקות בימות הגשמים אבל לא בימות החמה. והחזרין לא בימות החמה ולא בימות הגשמים. רבי יוסי אומר אף לא ירקות בימות הגשמים מפני שהנבייה נושרת עליהן והווה להן לזבל: הלכה: לא ישב בצילה כול׳. תמן אמרי בשם רב חסדא. צילה אסור. צל צילה מותר. אי זהו צל צילה ואי זהו צילה. תמן אמרי. כל שאילו תיפול והיא נוגעת בו זהו צילה. וכל שאילו תיפול ואינה נוגעת זהו צל צילה. מפני מה צילה אסור. משום שהוא בהנאה. הרי הקבר אסור בהנאה וצילו מותר. הרי היכל הרי הוא אסור בהנאה ורבן יוחנן בן זכאי יושב ושונה בצילו שלהיכל. הוי לית טעם דלא משום שהוא אסור בהנאה. רב אבין בשם רבנן דתמן. זאת אומרת שאין טומאת המתים מחוורת. דלא כן אילו קבר שהוא גוזל את הרבים ועבר תחתיו טהור. גמליאל זוגא הוה מיסתמיך ברבי שמעון בן לקיש. מטון בהו תבניתא. אמר ליה. מהו ניעבור קומוי. אמר ליה. עבור קומוי וסמי עיניה. רבי יצחק בר מתנה הוה מיסתמיך ברבי יוחנן. מטון צלמא דבולי. אמר ליה. מהו ניעבור קומוי. אמר ליה. עבור קומוי וסמי עיניה. רבי יעקב בר אידי הוה מיסתמיך ברבי יהושע בן לוי. מטון לאדורי צלמא. אמר ליה. נחום איש קודש קדשים עבר ואת לית את עבר. עבור קומוי וסמי עיניה. לית הדא פליגא על רבי יוחנן. דרבי יוחנן אמר. עבודה זרה שנשתברה אסורה. לא כן סברנן מימר. אם בשאינו עתיד להחזירן לכליין דברי הכל מותר. תיפתר בעבודה זרה שלישראל. לית הדא פליגא על רב. דרב אמר. לצורכה היא אסורה ושפייה מותרין. עוד היא תיפתר בעבודה זרה שלישראל. מפני מה הכל פורשין הימינה. מפני שניבולה רע.