תלמוד ירושלמי עבודה זרה פרק ד הלכה ג
משנה: עבודה זרה שיש בה גינה ומרחץ נהנין מהן שלא בטובה ואין נהנין מהן בטובה. היה שלה ושל אחרים נהנין מהן בטובה ושלא בטובה: הלכה: עבודה זרה שהיה לה גינה כול׳. כיני מתניתא. בטובת הכומרין ושלא בטובת הכומרין. חלילין שלעבודה זרה אסור למוכרן. אם היו מעלין שכר למדינה אף על פי שעושין בהן צורך לעבודה זרה מותר למוכרן. חנות שלעבודה זרה אסור לשוכרה. אם היתה מעלה שכר למדינה אף על פי שעושין בה צורך לעבודה זרה מותר לשוכרה. הגובה לשם עבודה זרה אסור ליתן לו. אם היה מעלה שכר למדינה אף על פי שהוא גובה לשם עבודה זרה מותר ליתן לו. ומתניתא אמרה כן. היה שלה ושל אחרים נהנין מהן בטובה ושלא בטובה.
