תלמוד ירושלמי עבודה זרה פרק ד הלכה ה
משנה: כיצד מבטלה קטע ראש אוזנה ראש חוטמה ראש אצבעה. פחסה אף על פי שלא חיסירה ביטלה. רקק בפניה השתין בפניה גררה וזרק בה את הצואה הרי זו אינה בטילה. מכרה או מישכנה רבי אומר ביטל וחכמים אומרים לא ביטל: הלכה: כיצד הוא מבטלה כול׳. אמר רבי זעירה. הדא דתימר. בשמכרה מתוך שלום. אבל מכרה מתוך הקפדה דברי הכל בטילה. והיה כי ירעב והתקצף וקלל במלכו וגו׳. זעור בר חיננה בשם רבי חנינה. בשמכרה לצורף נחלקו. אבל אם מכרה לעובדה דברי הכל. אינה בטילה. רב ירמיה בשם רב. בשמכרה לעובדיה נחלקו. אבל אם מכרה לצורף דברי הכל. בטילה היא. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן דברי הכל. רבי הילא בשם רבי שמעון בן לקיש במחלוקת. ואתייא דרבי חנינה כרבי יוחנן ודרב ירמיה כריש לקיש. מאי כדון. בשמכרה לצורף נחלקו. אבל אם מכרה לעובדיה דברי הכל. אינה בטילה.
