תלמוד ירושלמי עירובין פרק ג הלכה ד

משנה: נתגלגל חוץ לתחום ונפל עליו גל או נשרף או תרומה וניטמאת מבעוד יום אינו עירוב. משחשיכה הרי זה עירוב. אם ספק רבי מאיר ורבי יהודה אומר הרי זה חמר גמל. רבי יוסי ורבי שמעון אומר ספק העירוב כשר. אמר רבי יוסי העיד אבטולס משם חמשה זקנים שספק העירוב כשר: הלכה: פיס׳. נתגלגל חוץ לתחום כול׳. לא אמרו אלא וניטמאת. ספק ניטמאת מבעוד יום ספק ניטמאת משחשיכה. אבל אם היתה ספק טהורה ספק טמיאה מערבין בה. רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן. אחר חזקות הלכו. מתיבין רבי מאיר ורבי יודה לרבי יוסי ולרבי שמעון. אילו נאכל מבעוד יום שמא אינו אסור. לעולם הוא בהיתירו עד שיוודע לו שהוא אסור. מתיבין רבי יוסה ורבי שמעון לרבי מאיר ולרבי יודה. אילו נאכל משחשיכה שמא אינו מותר. לעולם הוא באיסורו עד שיוודע לו שהוא מותר. מהו ליתן לו אלפיים אמה מעירובו לביתו. רבי בא בר ממל אמר. נותנין לו. רבי שמואל בר רב יצחק אמר. אין נותנין לו. רבי שמי אמר קומי רבי יוסה בשם רבי אחא. מה פליגין כרבי מאיר. ברם כרבי יודה כל עמא מודיי שנותנין לו. ולא דמי חמר וגמל דרבי מאיר לחמר וגמל דרבי יודה. חמר וגמל דרבי מאיר בעירובו אינו. שלא זכה לו עירובו. לעקור את רגליו מבני עירו. חמר וגמל דרבי יודה שנתן דעתו לעקור רגליו מבני עירו. תמן תנינן. ספיקו טהור. רבי יוסי מטמא. אמר רבי יונה. לא טימא רבי יוסה אלא משום הוכח. אמר רבי יונה. ואפילו מקום אחד רבי יוסי מטמא. מחלפה שיטתיה דרבי יוסה. דתנינן. אמר רבי יוסה. העיד אבטולס בשם חמשה זקינים שספק העירוב כשר. וכא את אמר הכין. תמן בשם גרמיה. ברם הכא בשם חמשה זקנים. הוון בעיי מימר. מאן דמר תמן טהור אמר הכא מותר. מאן דמר תמן טמא אמר הכא אסור. ואפילו כמאן דמר תמן טמא. מודי הוא הכא שהוא מותר. אמר רבי חיננא. כלום אינון פליגין תמן לא מדבריהן. וספק דבריהן להקל. ועירוב דבר תורה. וספק דבר תורה להחמיר. ועירוב דבר תורה. רבי יונתן אמר קומי רבי חייה רובה בשם רבי שמעון בירבי יוסי בן לקוניא. לוקין על תחומי שבת דבר תורה. אמר ליה רבי חייה רובה. והלא אין בשבת אלא סקילה וכרת. אמר ליה. והכתיב אל תאכלו ממנו נא. אמר ליה מה כתיב לא. אל כתיב. אמר ליה. והכתיב שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקומו ביום השביעי. אמר ליה. מה כתיב לא. אל כתיב. אמר רבי יוסי בירבי בון. אף על פי כן זה עומד בשמועתו וזה עומד בשמועתו. אמר רבי שמואל בר סוסרטא. עירוב עשו אותו כספק חרש. רבי ירמיה בעי. עד כדון בקיים. ואפילו נשרף. אמר רבי יוסה. קיימתיה כיי דמר רבי הושעיה. הגיעוך סוף תחומי שבת שאינן מחוורין מדבר תורה. רבי מנא בעי. ניחא אלפיים אמה אינו מחוור. ארבעת אלפים אמה מחוור הוא. רבי שמעון בר כרסנא בשם רבי אחא. אין לך מחוור מכולם אלא תחום שנים עשר מיל כמחנה ישראל.