תלמוד ירושלמי עירובין פרק ד הלכה א

משנה: מי שהוציאוהו גוים או רוח רעה אין לו אלא ארבע אמות. החזירוהו כאילו לא יצא. הוליכוהו לעיר אחרת נתנוהו בדיר או בסהר רבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה אומר מהלך את כולה. רבי יהושע ורבי עקיבה אומר אין לו אלא ארבע אמות. מעשה שבאו מפרנדין והפליגה ספינתם בים רבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה הלכו את כלה. רבי יהושע ורבי עקיבה לא זזו מארבע אמות שרצו להחמיר על עצמן: הלכה: מי שהוציאוהו גוים כול׳. ולכן מה נן אמרין. ויעשה כמי שיצא ברשות ויהא לו אלפיים אמה לכל רוח. לפום כן מימר. אין לו אלא ארבע אמות. ומניין לארבע אמות. שבו איש תחתיו. ומניין לאלפיים אמה. אל יצא איש ממקומו ביום השביעי. או חלף. אמר רבי אליעזר. ותנינן. אסא בן עקיבה אומר מקום מקום. נאמר כאן מקום. ונאמר להלן ושמתי לך מקום. מה מקום שנאמר להלן אלפיים אמה. אף מקום שנאמר כאן אלפיים אמה. ארבע אמות שאמרו מלא קומתו ופישוט ידיים. רבי יהודה אומר. הוא ושלש אמות. כדי שיהא נוטל חבית מראשותיו ונותן אל מרגלותיו. כשהוא נפנה נפנה מן הצד. וכשהוא מתפלל מתפלל לוכסון. רבי יודה בן פזי בעי. ארבע אמות שאמרו תחום הן או אינן תחום. אין תימר. תחום הן. אין נותנין לו ארבע אמות משני מקומות. אין תימר. אינן תחום. נותנין לו ארבע אמות משני מקומות. אמר רבי זעירא. מתניתה אמרה כן. ארבע אמות שאמרו תחום הן. והתנינן. ובלבד שלא יוציא זה מתוך שלו לתוך של חבירו כול׳. לא אמר אלא החזירוהו. הא אם חזר הוא. אסור. אמר רבי אחא. דרבי נחמיה היא. דתני. פירות שיצאו לרשות הרבים וחזרו. שוגג יאכלו. מזיד לא יאכלו. רבי נחמיה אומר. בין שוגג בין מזיד לא יאכלו. עד שיחזירן למקומן שוגג. ותייא דרבי נחמיה כרבי מאיר. דתני. המעשר והמבשל בשבת. שוגג יאכל. מזיד לא יאכל. דברי רבי מאיר. קנה לו שביתה ובאו גוים והקיפוה מחיצה. רבי חונה אמר. לא הועילה לו מחיצתו כלום. אלא מהלך באלפיים ומטלטל בארבע. חייה בריה דרב אמר. מהלך ומטלטל באלפיים. רבי יעקב בר אחא רבי אבונא בשם חייה בריה דרב. מהלך באלפיים ומטלטל בארבעת אלפים אמה על ידי זריקה. הוון בעיין מימר. מה פליגין כרבי יהושע וכרבי עקיבה. ברם כרבן גמליאל וכרבי אלעזר בן עזריה לא פליגין. ואפילו כרבן גמליאל וכרבי אלעזר בן עזריה פליגין. קל הוא מי שקנה לו שביתה ממי שלא קנה לו שביתה. נתנו על פתח הדיר. על דעתיה דרבי יהושע ורבי עקיבה נותנין לו שתי אמות מבפנים ושתי אמות מבחוץ. על דעתיה דרבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה אין נותנין לו שתי אמות מבפנים ושתי אמות מבחוץ. שאם אומר את ליתן לו שתי אמות מבפנים ושתי אמות מבחוץ אוף הוא מטלטל בכל הדיר כולו. נתנו באמצע הדיר. היה הדיר חציו בתוך התחום וחציו חוץ לתחום. רבי אחא אמר מן אולפן. רבי יודה אמר לה מן דיעה. מחלוקת רב חונה וחייה בריה דרב. רבי זעירא רב חונה בשם רב. מה שרצו רבי יהושע ורבי עקיבה להחמיר על עצמן. זאת אומרת שהלכה כרבן גמליאל וכרבי אלעזר בן עזריה. רבי בא בשם רבי חייה בר אשי. אף בדיר ובסהר הלכה כרבן גמליאל וכרבי אלעזר בן עזריה. חנניה בן אחי רבי יהושע אומר. כל היום היו דנין אילו כנגד אילו עד שבא אחי אבא והכריע ביניהן. והתקין שתהא הלכה כרבן גמליאל וכרבי אלעזר בן עזריה בספינה. וכרבי יהושע וכרבי עקיבה בדיר וסהר. מה בין סהר ומה בין ספינה. חברייא אמרי. ספינה מפני שמחיצותיה עולות עמה. אמר רבי זעירא. מכיון שעוקרין אותה מארבע אמות אילו ונותנין אותה בארבע אמות אילו. מה נפק מביניהון. אם היתה אכסדרה. על דעתהון דחברייא מותר. על דעתיה דרבי זעירא אסור. אם היה הים גלנו. על דעתיהון דחברייא אסור. על דעתיה דרבי זעירא מותר. אמר רבי זעירא. מתניתא אמרה כן. ארבע אמות שאמרו אינן תחום.