תלמוד ירושלמי עירובין פרק ד הלכה ג

משנה: מי שיצא ברשות אמרו לו כבר נעשה מעשה יש לו אלפיים אמה לכל רוח. אם היה בתוך התחום כאילו לא יצא שכל היוצאין להציל חוזרין למקומן: הלכה: פיס׳. מי שיצא ברשות כול׳. דל כן מה אנן אמרין. יעשה כמי שיצא באונס ולא יהיה לו אלא ארבע אמות. לפום כן צרך מימר. יש לו אלפיים אמה לכל רוח. אמר רב חונה. והן שיהו ארבע אמות אוכלות מתחום טבריה ומתחום מגדלה. רבי חונה בשם רב אדא בר אחווה רבי לא בשם רבי שמעון בן לקיש. ואפילו יצא למגדלה וחזר כאילו לא יצא. רבי יושוע דרומיה בעי. עד כדון בשיצא שוגג. ואפילו יצא מזיד. אמר רבי פינחס. מתניתה אמרה כן. שכל היוצאין להציל חוזרין למקומן. חוזרין אפילו בזיינן. תני. גוים שבאו לעיירות הסמוכות לספר ליטול מהן אפילו תבן אפילו עצים. יוצאין עליהן בזיין ומחזירין את הזיין למקומן. באו לעיירות המובלעות. אין יוצאין עליהן בזיין אלא אם כן באו לעיסקי נפשות. בראשונה היו מוליכין את הזיין לבית שהוא סמוך לחומה. פעם אחת באו עליהן השונאין. היו מדחיקין ליטול את הזיין והרגו אילו מאילו יותר ממה שהרגו מהן השונאין. התקינו שיהא כל אחד ואחד נוטל בביתו.